נקודת מבט עדן
————————
עוד חמש ימים פורים!
עברו יומיים מאז שאני ורוי השלמנו, למען האמת אנחנו מדברים הרבה! הוא גר חמש דקות ממני וחשבתי ללכת לבקר.
תאחלו לי בהצלחה.
טוב, נראלי שאני אכתוב לו קודם לפני שאני באה, מנימוס.
את/ה: ״רוי זה יהיה בסדר אם אבוא אלייך עכשיו?״
רוי: ״כן אבל למה? כאילו לא שאת צריכה סיבה אבל ללימודים או סתם לכיף?״
את/ה: ״סתם לכיף״
רוי: ״סבבה״
קבענו, אני באה אליו. אני כבר בדרך אליו.
—————————————————-
נקודת מבט רוי
עדן רצתה לבוא אליי אז למה לא אחרי כל הזמן שלא דיברנו? או לפחות לא דיברנו כחברים.
פתאום קיבלתי צלצול טלפון, בדקתי מי זה,
זאת האקסית שלי. אשכרה האקסית שלי, לא דיברתי איתה שנתיים! קוראים לה יולי.
טוב מה אני עוד יכול לעשות? אני פשוט אענה לה.
״רוי? זה אתה?״ יולי שאלה
״כן יולי, זה אני, עכשיו מה את רוצה להגיד? לא דיברנו שנתיים ופתאום את מתקשרת?״ אמרתי בכעס.
״אני צריכה לדבר איתך דחוף וזה לא לטלפון!״ היא צעקה
״בסדר בסדר, אבל אני פנוי רק מחר אז תבו-״ היא לא נתנה לי לסיים את המשפט, ומיד קטעה אותי.
״אני באה עכשיו! אני כבר בדרך״ אמרה.
מה אני יכול לעשות? יולי ועדן בדרך אליי, מה אני אמור להגיד לעדן? מה יולי רוצה ממני אחרי שנתיים שלא דיברנו? מה?
מה זה שזה לא יכול לחכו- צלצול בדלת קטע את המחשבות שלי. האם לפתוח? אם זאת יולי? אם זאת עדן? אם אלה שתיהן?
מה אני עומד לעשות?
עוד צלצול בדלת נשמע.
החלטתי לפתוח. זאת הייתה עדן, ברור. היא גרה חמש דקות ממני ויולי עשרים דקות וזה עוד באוטו.
״היי עדן״ אמרתי
״היי״ היא השיבה
״הכל טוב?״ שאלה
״כן ברור, תיכנסי״ השבתי, אבל שום דבר לא היה טוב.
מה אני אמור להגיד לה מתי שיולי פשוט תופיע בדלת?
——————————————————————
נקודת מבט עדן
״היי עדן״ רוי אמר לי אחרי שפתח את הדלת.
״היי״ השבתי בחזרה
״הכל טוב?״ שאלתי אותו, זה נראה כאילו הוא ממש לא בסדר.
״כן ברור, תיכנסי״ הוא השיב לי, אבל אני רואה בעיניים שלו,
הוא לא בסדר. בכלל לא.
לאחר 10 דקות שדיברנו הוא הציע שנלך להסתובב, אני הסכמתי כי למה לא? הכי כיף להיות בחוץ.
אבל פתאום נשמע צלצול בדלת.
