פרק 18: עמית...

127 4 3
                                    

*הפרק מספר על עמית*
אמא: בוקר טוב נסיך שלי
עמית: בוקר טוב אמוש
אמא: הגיע הזמן לקום אתה תאחר ליום הראשון של בית ספר
עמית: אני מתרגש אמא
אמא: גם אני נסיך שלי אני לא מאמינה כמה גדלת אני מרגישה כאילו רק אתמול החזקתי אותך בזרועות שלי בחדר הלידה
עמית: אמאא אני כבר ילד גדול אני בן שש
אמא: ואני לא מאמינה שגדלת כזה מהר
אבא: יקירתי כדי שתתחילי להתארגן עם לא אתם תאחרו
אמא: כן אהובי, בוא נסיך שלי
עמית: אמא
אמא: כן נסיך שלי
עמית: למה אבא מתנהג אלייך ככה
אמא: ככה איך
עמית: הוא כל הזמן אומר לך מה לעשות
אמא: אוי אל תדאג ככה אנשים נשואים מתנהגים
עמית: אז למה הורים אחרים מתנהגים אחרת
אמא: כל אמא ואבא מתנהגים שונה
עמית: אוקי
אמא: אבל תודה שאתה דואג לי ככה
עמית: זה כי אני אוהב אותך
אמא: אוי גם אני אוהבת אותך נסיך שלי הכי בעולם. עכשיו בוא נצחצח שיניים לפני שנאחר
עמית: עם נאחר אבא יהיה עצבני

אמא: עמית מה אתה רוצה ללבוש היום
עמית: אני יכול לבחור מה שאני רוצה אמא
אמא: כן
עמית: אמממ בא לי את החולצה הזאתי והמכנסיים האלה
אמא: אז יאללה תראה לי איך אתה מתלבש יפה כמו ילד גדול
עמית: תדהםםם
אמא: כל הכבוד *נותנת לו נשיקה על הלחי*
עמית: אמא אני יכול לעזור לך להכין את ארוחת הבוקר
אמא: ברור
עמית: יאיייי
אמא: טוב אז תוציא לי מהמקרר בבקשה ביציים וחלב
עמית: כן המפקדת
אמא: אוקי דבר ראשון שאנחנו עושים זה לשפוך כוס וחצי של קמח
עמית: אני רוצה אני
אמא: בבקשה רק בזהירות, יופי כל הכבוד עכשיו אני צריכה לשפוך את הסוכר את התמצית וניל והחלב ולשבור את הביצים ואת תערבב בסדר
עמית: אוקי אמא
אמא: טוב סיימתי עכשיו תורך לערבב קח את זה ותערבב
עמית: ככה אמא אני עושה בסדר
אמא: כן נסיך שלי תמשיך ככה עד שזה נהיה סמיך
עמית: אוקי
אבא: מה את עושה למה את נותנת לו לערבב ולמה לוקח לכם כל כל הרבה זמן אתם תאחרו
אמא: חשבתי שזה יהיה כיף
אבא: אה את חשבת שזה יהיה כיף *מוריד את החגורה*
אמא: סליחה אני לא אעשה את זה יותר
אבא: נכון את לא תעשי את זה יותר
*הוא תפס אותה מהצמה ומשך אותה*
אמא: די יקירי בבקשה די
*הוא מרביץ לה עם החגורה*
אמא: די בבקשה די אני מתחננת
עמית: אמאאאא אני סיימתי לערבב מה עכשיו אמא אמאאאא
אופק: עמית מה אתה עושה ואיפה אמא
עמית: אני ואמא הכנו פנקייקים אבל אז אבא התעצבן אז הוא הוריד את החגורה שלו והם הלכו לחדר
אופק: אה אוקי טוב עזוב את הפנקייקים בוא נלך לבית ספר אנחנו נאחר וזה היום הראשון שלך בכיתה א' אסור לך לאחר
עמית: אוקי אבל איך נלך את לא יודעת לנהוג
אופק: נעלה על ההסעה אסור לנו לאחר
עמית: אוקי
אופק: ועמית אסור לך לספר לאף אחד על מה שאבא עושה לאמא אתה זוכר
עמית: כן אני זוכר
אופק: יופי עכשיו בוא אנחנו נאחר
-בית ספר-
המורה: בוקר טוב לכולם וברוכים הבאים אני מאיה ואני יהיה המחנכת שלכם השנה
התלמידים: שלום מאיה
המורה: טוב אז היום אני אלמד אתכם כמה דברים על בית הספר שלנו אבל לפני זה אנחנו נעשה סבב שמות כל אחד בתורו יגיד לנו איך קוראים לו שמו מה החיה האהובה עליהם כמה אחים יש להם ומה הם אוהבים לעשות
אנחנו נתחיל ממך איך קוראים לך
עמית: אני עמית החיה האהובה עלי היא כלב יש לי אחות אחת גדולה ואני אוהב להכין אוכל עם אמא שלי
המורה: כולם כפיים לעמית, אוקי עכשיו נעבור אלייך איך קוראים לך
*ההפסקה*
המורה: טוב מתוקים כל פעם כשיש את הצלצול הזה זה אומר שיוצאים מהכיתה לשחק וכשיש את הצלצול הזה ואתם נמצאים בחוץ זה אומר שכולם חוזרים לפה תהנו
ילד: היי רוצה לשחק איתי כדורגל
עמית: כן אני אשמח
*יוצאים החוצה לשחק*
ילד: טוב אני בועט ואתה תהיה בשער
עמית: אוקי
*הכדור פוגע לעמית באף*
עמית: אאווו
המורה: אוי אתה בסדר
הילד: סליחה
עמית: כואב לי באףףף
המורה: הכל טוב בוא איתי ואנחנו נטפל בך.
אוקי כך את הנייר הזה תחזיק איתו את האף ותסתכל על התקרה ביינתיים אני אתקשר לאמא
המורה-אמא: היי עינבר אני צריכה שתבואי לבית הספר לעמית יורד דם מהאף
אמא: אני בדרך

כמו סיפור אהבה Where stories live. Discover now