אמה: יש לי משהו לספר לך...
ענבר: *משתעלת* כן מתוקה שלי הנאת צריכה לספר לי
אמה: אני בהריון
ענבר: מתוקה שלי אוי כמה אני שמחה בשבילך
אמה: באמת את רצינית
ענבר: כן ככה אני אוכל לראות את הנכדים שלי אני כבר חלשה מאוד והטיפולים לא עוזרים
אמה: את תהיה בסדר ענבר אני מבטיחה לך אני ועמית נעשה הכל
ענבר: תודה אמה, את יודעת איפה עמית
אמה: אני בדיוק הולכת אליו אל תדאגי
ענבר: ביי מתוקה שלי לילה טוב
אמה: לילה טוב ענבר
עומר: מה קרה לה
אמה: יש לה סרטן כבר הרבה שנים
עומר: מסכנה
אמה: כה
עומר: לאין נוסעים עכשיו
אמה: לבחת ספר
*נכנסות לאוטו ונוסעות לבית ספר*
עומר: אמה מה אנחנו עושות בבית ספר
אמה: אני בטוחה שעמית נמצא פה אני בטוחה בזה
עומר: אמה זה לא הוא שם
אמה: אמרתי לך שהוא יהיה פה
עומר: טוב צדקת
אמה: עמית עמית
עמית: אמה בבקשה לכי מכאן אני צריך קצת להיות לבד
אמה: בבקשה עמית אני רק רוצה לדבר איתך
עומר: אני אחכה פה
*אמה הולכת לעמית*
אמה: עמית אני מצטערת על איך שיגליתה זה לא היה אמור להיות ככה
עמית: אז איך, איך זה היה אמור להיות את בכלל היית מספרת לי אם לא הייתי שומע
אמה: כן ברור אני התכוונתי לומר לאמא שלי ולאסף ואז להתקשר אלייך ולצאת איתך גלידה ולספר לך אני רציתי לספר לך אני לא מתכוונת להסתיר ממך משהו
עמית: כמה זמן את בהריון
אמה: הלכתי אתמול אחרי שעשיתי את הבדיקה לרופאה שלי היא אומרת שאני בהריון בערך מהזמן שהיינו בניו יורק
עמית: אז זה אומר ש...
אמה: כן שכשהיינו בניו יורק נכנסתי להריון
עמית: כמה זמן עבר בערך ארבעה חודשים
אמה: שישה
עמית: אה וואו
אמה: כן מחר אני הולכת לאולטרסאונד עם עומר אתה מוזמן גם לבוא אני אבקש מהם גם לגלות לי את המין שלו
עמית: באיזה שעה זה
אמה: זה בשעה 10 בבוקר
עמית: אוקי, אני אקח אותך
אמה: אני כבר קבעתי עם עומר
עמית: מה מפריעה לך שאני אסיעה אותך
אמה: היא גם עשתה בדיקה ושלה גם יצאה חיובית
עמית: מה ממי
אמה: אסף כבר שלושה חודשים לא זוכר אותה אז שלושה חודשים
עמית: שלושה חודשים רציני
*עומר מגיעה*
עומר: כן רציני...
