פוטר&ג'קסון אחים- נכד וולדי

קוסם חדש מגיע

נ.מ. הארי

היי, למי שלא מכיר אותי אז אני הארי פוטר, הילד שנשאר בחיים, הנבחר, מי שאמור להושיע את עולם הקסם ולהביס את הלורד וולדמורט או שזה מי שאני לפחות שאני בעולם הקסם, כשאני לא שם אני בלונג איילנד במקום שנקרא מחנה החצויים.

לאחר שנתי הראשונה בהוגוורטס כלב שאול גדול תקף אותי וכמעט נהרגתי עד שסאטיר (המאמן הדג') הציל אותי והוביל אותי למחנה החצויים שם פגשתי את דראקו מאלפוי -בן אפולו- שהתברר כנחמד שאין מי שמכיר את ההורים שלו בסביבה, הפכנו לחברים טובים במהלך השנים ובחופש האחרון גם לזוג.

יש לי הסכם עם הדרסלים שהם אומרים שאני אצלם כל הקיץ ובתמורה אני אהיה שם רק יום לפני שאמורים לבוא לקחת אותי, כך שאף אחד לא חשד במה שאני.

אני בן פוסידון ונלחמתי לצד אחי הגדול פרסי במשך שתי המלחמות שהיו לנו ועוד הרבה קרבות (מי שתוהה איך אני יכול לעוף על מטאטא אז קיבלתי אישור מיוחד מהדוד 'היקר' שלי -וגם אם הייתי מפסיק לשחק קווידיץ' בלי סיבה זה היה חשוד והיו מתחילים לשאול אותי שאלות על זה-.

החופש הגדול עומד להיגמר, בעוד שבוע אצטרך לחזור לדודים שלי, משם לקניות ולהוגוורטס. מה שאומר שאיאלץ לעזוב את המחנה, את החברים שלי, המשפחה שלי ואת בן הזוג שלי (טוב... בערך לעזוב) עד חג המולד.

ישבתי על החוף שקוע במחשבות עד שדראקו הגיע אליי בריצה עם מכתב ביד

"הארי, תודה לאלים שמצאתי אותך. דמבלדור היה בבית של הדודים שלך כדי לקחת אותך ועכשיו הוא בטוח שהם עשו לך משהו. אתה חייב ללכת אילהם, לפי המכתב הם אמרו לדמבלדור שתחזור עד היום בשמונה ערב, שזה לפי השעון בלונדון עוד חצי שעה" הוא אמר מתנשף לאחר שהגיע אליי

"אני אלך לארוז תיק" אמרתי בתסכול, נעמדתי, נישקתי אותו קצרות על השפתיים והלכתי לביתן שלי לארוז

נכנסתי לביתן ופרסי ואנבת' היו שם באמצע נשיקה (נראה לי שהפרעתי להם... אופסי)

"סליחה על ההפרע זוג יונים אבל אני צריך לארוז" אמרתי להם והם התנתקו

"יש עוד שבוע, לא?" שאל פרסי והנדתי בראשי לשלילה

"דמבלדור הקדים ואני צריך לחזור לדודים המעצבנים שלי עוד פחות מחצי שעה" אמרתי בתסכול והמשכתי לארוז

"אני יכול לקחת את גברת אולירי?" שאלתי את פרסי לאחר שסיימתי לארוז והוא הנהן

לאחר כמה פרדות הלכתי להיפרד מדראקו(😞), לא נוכל להיות ביחד בהוגוורטס ואם כן אז נצטרך להסתתר כדי שלא יגלו כי מבחינת כל הוגוורטס (חוץ מכמה חצויים שלומדים שם) אנחנו אויבים מושבעים ששונאים אחד את השני עד תיעוב 

"היי דראקו..." אמרתי בעצב "אני אתגעגע אליך" המשכתי

"גם אני אליך" הוא אמר ומשך אותי לנשיקה "אני אוהב אותך ותזכור שמה שאני אומר בהוגוורטס אני אומר כי אין לי ברירה" הוא לחש לי בעצב גלוי