פאנפיק שהה חסר שםכ כי כל השמות שהיו לא היו זוועה

הגילוי

לאחר כשלוש שנים

נורה

נורה ישבה מול המחשב עצבנית.
היא חייבת לחשוב על תוכנית.
אחרת כל מה שהם עבדו עליו במהלך השנים יהרס.
והיא לא רוצה שזה יקרה...
הרי טום חיכה לזה כל כך הרבה זמן...
היא הקלידה כמה שורןת נוספות ולחצה על שלח.
היא נשענה אחורה בכיסאה מתנשפת וחיכתה לתגובה.
דקה
שתיים
שלוש
חמש
עשר
"הכל בסדר?" טום נכנס לחדר
נורה הסתובבה בבהלה
"הבהלת אותי!" היא אמרה לו
הוא חייך אליה חיוך שובב  "אנא קבלי את מחילתי"
הןא אמר בצחוק
נורה לא צחקה
"הכל בסדר?" הו ניגש והתיישב לידה

"כן... " היא אמרה "
פשוט בדיוק עכשיו שלחתי את ההודעה שביקשת ממני לשלוח ליצור המוזר ההוא, איך קראו לו תזכיר לי? ברוני? ברטה? היחת ממש לחוץ לגבי זה וזה נראלי חשוב אז אני כרן מחכה לתשובה"
הוא חייך אליה "את מתכוונת לברונטה?" היא הנהנה
"הוא התקרב אליה ואמר "אל תידאגי לגבי זה הכל יהיה בסדר אם התכנית שלנו תעבוד אז בעוד כמה שנים העולם יהיה מקום טוב יותר לכולם
אבל את לא צריכה לדאוג לגבי זה אני זה שהכניס אותך לכל העניין ואני גם זה שיטפל בו."
נורה חייכה לו בהכרת תודה
"אני יוצא להכין לי קפה את רוצה גם?"
"לא, נראה לי שאני אשאר פה יש לי עוד כמה פרוקיטים
לעבוד עליהם"
טום הנהן בהבנה
הוא רכן אל נורה ונשק לה בעדינות ע
ל שפתיה ויצא מהחדר
"אה ואל תדאגי לגבי היצור, ברצינות, אני מטפל בזה"
היא חייכה אליו ןהוא יצא מהחדר

נורה חזרה להביט במסך הריק בדאגה

סורי שזה ככ קצר זה פשוט פר ק על סיפור רקע בפרק הבא נחזור לסיפור האמיתי ואז יהיה פרק יו ר ארוך
בבי ולילה טוב ורק שתדעו סופר התגעגעתי