אני יושבת. החדר לבן.
פתאום אני מכווצת, הכתפיים מורמות באופן כמעט בלתי מורגש. אבל אני מרגישה.
ואני מרגישה את הקירות של החדר הלבן מביטים לכל הכיוונים מלבדי. את הפינות שאני מסתתרת ומתנחמת בהן מתחדדות. מחווירות.
הירוק שבאוכל נהפך ירקרק. מכתים את הלבן של החדר. ואני קטנה, במרכז, מתהלכת ללא רעד, נעה בלי לזוז.
תמיד בתוך החדר. הדממה מהדהדת גם כשהקולות נשמעים.
וחסר.
פעם תליתי פה תמונות. הן התנפצו בהילוך איטי. המסגרות והזכוכיות נספו עם הרוח, ואיתן המילים. והקול.
נותרתי שקטה, טעם מר מהכלום, והכאב מעומעם, מלבלב בלב רחוק, רחוק.
החדר לבן.
הצלצול שובר את הקירות.
YOU ARE READING
לילה חסר כוכבים ~ Starless Night | שירים וקטעים
Short Story"אולי כי הכתיבה היא כח-העל שלי לראות את הבלתי נראה. " ספר השירה וקטעי הכתיבה שלי:) מקווה שתהנו!
