פרק 2 ארס

324 12 5
                                    

התעוררתי בשעה 06:30 ליום הראשון שלי בבית הספר עברתי לכאן מאיטליה לפני 5 שנים עם אלחנדרו החבר הכי טוב שלי הוא גר מולי אז זה ממש טוב אחרי מה שקרה לי עם 'המשפחה' שלי ועם האקסית שלי ההיתי חייב לעבור לאן שהו לברוח מהכל ומכולם עברתי ממילאנו לשיקגו ותודה לאל אלחנדרו תמיד היה לצידי.

כשלמדתי התחלתי ללמוד הוראה בקולג' אחרי ארבע שנים קיבלתי את התואר שלי ועכשיו התחלתי ללמד בתיכון לוואל.

יצאתי לכיוון בית הספר הגעתי החנתי ונכנסתי לבית הספר בדיוק כשנשמע הצלצול אז התקדמתי לכיתה הראשונה שלי נכנסתי לשם הקראתי שמות ורק תלמידה אחת היתה חסרה אניה מורגן התחלתי ללמד ועברה כבר חצי שעה מהשיעור פתאום נפתחה הדלת וחשפה ילדה עדינה קטנה ושברירית יכולתי לקרוא אותה למרות המסיכה הקרה והאדישה שהיא שמה על עצמה היא נכנסה עם ראש מושפל ולמרות זה הרבה תלמידים נרתעו ממנה מעניין למה.

היא אמרה לי את הסיבה שבגללה היא איחרה והיא הלכה לשבת במקום שלה ליד מישהי בשם אמור ומאחוריה יושבים שני תלמידים ג'ייסון וג'ייקוב לפי מה שהבנתי תאומים לא זהים.

הפעמון לסוף השיעור צלצל וביקשתי מאניה להישאר דיברנו טיפה ואז היא הזיזה את השיער שלה מאחורי האוזן וחשפה סימן סוג של כחול אדום על הלחי שלה אחרי ששאלתי אותה מה זה כמובן בלי קבלת תשובה היא ברחה,לקחתי אד הדברים שלי והלכתי אחריה והיא כמעט נפלה.

לפני שהיא נפלה הספקתי לתפוס אותה תודה לאל היא התנשמה הלב שלה דפק ממש מהר ומירוב השקט יכולתי לשמוע אותו היד שלה רעדה היא נשמעת בפאניקה והפנים שלה זה לא המסכה הקרה שהיתה לה בשיעור היא נראית מבוהלת כאילו היא הולכת למות בכל רגע.

אני לא יודע למה יש לי הרגשה שאני צריך להגן עליה היא התחילה לקום ולרוץ כמובן שעקבתי אחריה היא הלכה לאיזה מקום נטוש בשטח בית הספר.

הלכתי אליה "אניה אניה מה קרה?" "אני אני" אני לא יודע מה לעשות פאקק "אניה תנשמי תנשמי דברי אליי מיו קארו* מה קרה?" אחרי כמה דקות שאני מדבר אליה ומנסה להרגיע אותה היא סוף סוף נרגעה.

"מיו קארו דברי אליי מה קרה לך?" "היה לי התקף חרדה קטן אני בסדר" "לא לא לא את ממש לא בסדר זה קורה לך הרבה ההתקפים האלה?"
"כן זה קורה הרבה אני לא מבינה למה אתה חושב שזה עניינך תשחרר אותי" היא אמרה והלכה "ואל תקרא לי מיו קארו יותר בחיים שלך" מי את אניה מורגן ולמה לעזאזל את מעניינת אותי.

"אנחנו נמשיך את השיחה הזו מיו קארו רק חכי" "תפסיק לקרוא לי פאקינג מיו קארו " היא אמרה בפחד כאילו שיש לה פחד מאיטלקית זה מוזר מאוד
היא המשיכה ללכת והיה צילצול אז מיהרתי ללכת ללמד את הכיתה הבאה שלי.

___________________________________________

הגעתי הביתה סוף סוף בקושי הצלחתי להיתרכז במה שלימדתי המחשבות שלי כל הזמן נדדו אליה לאניה אניה שלי.

power over youWhere stories live. Discover now