"מה לגבי אניה?" שאלתי אותו הוא לקח נשימה עמוקה ואמר "היא מנש מתדרדרת בלימודים זה נוראי המצב שלה יותר נוראי ממה שהיה שנה שעברה ושנה שעברה היה לה ממש נורא אני אשמח מאוד אם תוכל לעשות לה שיעורים פרטים אחרי בית הספר" "אחרי השעות של הבית ספר בבית שלי?" שאלתי בשוק מוחלט "אני אשמח מאוד אם תוכל לעשות את זה בבקשה תחשוב על זה זה מאוד יעזור לה" פאק זה אומר לראות אותה בבית שלי אחרי הבית ספר שהיא לא במדים? פאק.
"אני אחשוב על זה" אמרתי לבסוף "תודה אתה יכול לצאת" הוא אמר ויצאתי התחלתי ללכת לכיוון חדר המורים ושקעתי במשבות כאילו אני באמת כל כך פאקינג רוצה ללמד אותה ולעזור לה אבל פאק אני לא חושב שאני יכול לשלוט בעצמי לידה,אבל אני חייב לזכור אני בן 26 והיא פאקינג בת 17 אסור לנו להיות ביחד אבל מצד שני אני חייב לעזור לה אני לא רוצה שהיא תיכשל בגללי בלימודים הבנתי שאין לי ברירה והחלטתי.
אני אעשה את זה.
שלחתי למנהל הודעה שיודע להורים שלה שאני אלמד אותה והלכתי לשיעור הבא שלי שבמקרה אניה נמצאת בו זה יהיה מעניין.
___________________________________________
הפעמון צלצל מודיע על סוף השיעור ראיתי את כולם יוצאים מהכיתה וביניהם גם אניה "אניה תישארי בבקשה בכיתה" אמרתי לה "לכו אני עוד רגע אבוא" היא אמרה והחברים שלה הלכו "כן ארס קרה משהו" היא שאלה אותי "כן תאמת כן אני והמנהל דָּנּוּ עלייך במשרד לְאָחַר שהלכת והגענו למסכנה משותפת שאת צריכה שיעורים פרטיים ולכן המנהל דיבר עם הורייך ואחרי בית הספר חמש פעמים בשבוע את תבואי אלי הביתה ואני אלמד אותך" אמרתי לה.
"אוקיי תשלח לי את הכתובת שלך ואני אגיע היום,רק שאלה מאיזה שעה עד איזה שעה?" הייתי בשוק מהתשובה שלה כי חשבתי שהיא הולכת להיתמרד מפתיע,"משלוש עד חמש" היא פערה את עינייה לגודל של כדורי באולינג "ארס פליז תגיד לי שאתה צוחק איתי" "יש בעיה אניה?" "זה מלא זמן של מתמטיקה ויתר מידי זמן של מתמטיקה" היא השיבה לשאלתי.
"אל תשכחי להביא גם גאוגרפיה כשאת באה אליי היום אני אסמס לך את הכתובת בסוף הלימודים זה די רחוק מכאן אז תוודאי שיש מישהו שלוקח אותך נתראה בשלוש אניה" אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון הדלת ברגע נעצרתי הסתובבתי ואמרתי לה "אניה אני לא מקבל איחורים."
___________________________________________
דפיקה עדינה בדלת נשמעה בבית אני הייתי בסלון רואה טלוויזיה ההיתי בשוק שאניה הגיעה בדיוק בשלוש בלי איחורים,קמתי ופתחתי לה את הדלת פאק מה לעזאזל היא נראת נורא,היא סחבה את הספרים והמחברות שלה על הידיים היה לה תיק ענק על הגב כאילו העיפו אותה מהבית יש לה סימן כחול מתחת לעין שמאל שמתי לב גם לסימן על הצוואר שלה כאילו חנקו אותה פאק מה לעזאזל קורה לילדה הזו.
"אני יכולה להיכנס?" היא שאלה אותי והעירה אותי מהשוק "כן בטח כנסי" ברגע שהיא נכנסה שמתי לב למשהו שהיא ניסתה להסתיר אבל כמובן נכשלה היא פאקינג צלעה ברגל ימין היא נראת כאילו מישהו כיסח אותה מכות "אניה.." "הכל בסדר איתך?" שאלתי אותה "כן כן אני בסדר" היא אמרה במהירות "הכל טוב פשוט רכבתי על הסקייטבורד שלי אחרי בית ספר ונפלתי בצורה די קשה" היא משקרת לי אין סיכוי שהיא נפלה זו לא תוצאה מנפילה.
אני הולך לגלות מה קורה לך אניה מורגן.
"בואי נתחיל ללמוד" אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון הסלון כמובן שהיא באה אחרי בצליעה פאק כל כך קשה לי לראות אותה ככה סובלת מסכנה שלי.
התישבתי על הספה וכך גם היא "תפתחי את חוברת מתמטיקה בעמוד 135 ותפתחי את המחברת שלך" היא פתחה הכל שמתי לב שלא היה לה כלי כתיבה אז נתתי לה עיפרון באתי להגיד משהו אבל היא אמרה משהו קודם "ארס יהיה אכפת לך אם נעבוד עם שירים? פשוט ככה אני זוכרת את החומר יותר טוב" "כן בטח מה את אוהבת לשמוע" שאלתי אותה תוך כדי שהדלקתי את הטלוויזיה "דה נייברהוד,הם הלהקה האהובה עליי" שמתי לה פלייליסט של הלהקה הזו יש להם שירים ממש טובים.
תוך כדי השיעור אניה הפגינה יכולות מתמטיקה ממש מרשימות למה לעזאזל היא צריכה את השיעורים האלה?
"השירים עוזרים לי,כשאני רואה בעיה אני יכולה בשנייה לקשר אותה לשיר ואז בכל פעם שאני שומעת את השיר אני נזכרת בבעיה בדרך ואז אני מחשבת את זה במחשבון ומגיעה לפיתרון,זו אחת הסיבות שאני נכשלת אין לי עוד דרך ללמוד ורק שירים עוזרים לי אבל אסור להיות עם אוזניות במבחן או בשיעור אז יוצא שאני נכשלת בהכל" היא אמרה "ועל הנכשלים האלה אני גם חוֹטֶפֶת מכות כל יום" היא הוסיפה בלחש וחשבה שאני לא שומע.
"מה אמרת?" שאלתי די עצבני "לא לא כלום" "אניה אני שמעתי אותך,ממי את חוטפת מכות תגידי לי ואני אטפל בו זה מישהו מבית הספר?" שאלתי אותה "לא לא זה לא זה כלום באמת אני בסדר" היא אמרה בנסיון לגונן על הבן זונה "אניה" אמרתי יותר בתקיפות תפסתי בסנטר שלה וגרמתי לה להיסתכל עליי "את במוקדם או במאוחר הולכת לספר לי הבנת?".
היא הנהנה כמו הילדה הטובה שהיא "את עייפה?" שאלתי כשהעיניים שלה החלו להעצם "כן מאוד אני בקושי ישנה בלילה" היא השיבה בפיהוק "למה את בקושי ישנה?" שאלתי אותה "אני לרוב לא בבית שלי בלילה וכשאני חוזרת זה שלוש לפנות בוקר" "מה זה אומר מיו קארו? איפה את ישנה?" שאלתי אותה משהו בה גורם לי להיתעניין בה.
"אני לא יודעת" "את לא יודעת?!" "נו ארס אני לא זוכרת בבקשה בוא נמשיך ללמוד אני רוצה כבר לחזור הביתה אני צריכה לקחת כדור כואב לי" יש לי כרגע כל כך הרבה נורות אדומות ואני אפילו לא יודע למה "איזה כדור את לוקחת בדרך כלל?" "טארגין* למה?" "את לוקחת טארגין?! תגידי לי את מנסה להיתאבד?!" שאלתי אותה תוך כדי שהיא אורזת את הדברים.
"הלוואי שהייתי מתה זה היה חוסך ליקום הזה כל כך הרב בעיות" היא אמרה תוך כדי שהיא סיימה לארוז "ביי ארס" היא אמרה ויצאה מהבית שלי פאק מה לעזאזל קרה כאן עכשיו.
*טארגין כדור מאוד חזק לכאב לרוב לא מיועד לאנשים לפני גיל 18.
YOU ARE READING
power over you
Romance"את חתיכת דפוקה זה מה שאת" שמעתי את אבא שלי צורח על אמא שלי במטבח "אדי ואל אני מפחדת" קראתי לאחיי בכינוי שהמצאתי להם השם האמיתי של אדי זה אדמנדו ושל ואל זה ואיולט "בואי אליי קטנה" אדי אמר לי "chiudere a chiave la porta " הוא אמר לואיולט והיא קמה לנע...
