4

1K 7 2
                                    

-יום לאחר מכן-
לורן פתחה את דלת ביתה של אווה עם המפתח הספייר שגברת קוגן הביאה לה אתמול.

היא ניחשה שאווה עדיין ישנה, למרות שהשעה כבר 14 בצהריים.
אווה תמיד ישנה עד מאוחר אחרי התחרויות שלה, התחרויות מרוקנות לה את כל האנרגיות מהגוף.

היא עלתה על גרם המדרגות ופתחה באיטיות את דלת החדר של אווה.
החדר היה חשוך לגמרי.
היא הרימה את התריס ופתחה את הוילונות, ולאחר מכן התיישבה על מיטתה של בת זוגתה.
"בייבי, הגיע הזמן לקום. כבר צהריים." אמרה לורן וליטפה בעדינות את שיערה הבלונדיני של אווה.
"מממ... כואב לי הגב." מילמלה אווה בעייפות. עיניה עדיין עצומות.
"את רוצה שאני אעשה לך מסאז'?"
"כן..." מילמלה אווה, עדיין חצי רדומה.
"אז קדימה רקדנית שלי, לכי לשטוף פנים, לצחצח שיניים, תתרענני טיפה ואז אני אשחרר לך את השרירים טוב?"
"טוב.." מילמלה אווה בעייפות וקמה מהמיטה. מחפשת את משקפי הראייה שלה עם עיניים מצומצמות.
לורן לקחה את משקפייה והעבירה לה אותן.
"תודה." השיבה אווה ונישקה נשיקה קטנה ללחי של לורן לפני שהלכה לרענן את עצמה.

כשחזרה מהשירותים, אווה הורידה את חולצתה, בלי חזייה ונשכבה על הבטן. מורידה את משקפייה בדרך.
לורן שמה את הטלפון בצד ולקחה את הכרית שליד אווה והכניסה אותה מתחת לסנטרה, מניחה את ראשה כדי שיהיה לה יותר נוח.
לורן טיפסה על אווה והקיפה את יריכייה.
"תרגעי אוקיי? תרפי את כל הגוף שלך."
"אני רגועה."
היא שמעה את לורן פותחת בקבוק לפני ששפכה כמות מכובדת מהשמן עיסוי על ידיה ואז שפשפה אותן ביחד. היא נרתעה טיפה כשידיה הקרות של לורן ירדו מטה ונגעו בעורה, מעסות עיגולים על גבה העליון באיטיות.
"זה מרגיש ממש טוב." אווה אמרה ועצמה את עינייה.
לורן עברה לכתפיה אחרי כמה זמן ואווה פלטה גניחה עדינה.
"זה מרגיש יותר טוב מסקס בשבילך, לא?"
"לא יודעת. לא שכבנו הרבה זמן."
"טוב, נצטרך לתקן את זה. למרות ששכבנו לפני שבוע." השיבה ונישנשה את אוזנה של אווה.
גבה של אווה התקמר כשהיא הרגישה את שפתייה של לורן על עורה, ממש מוצצת ומלקקת את המקום שבחרה.
"מה את עושה?"
"מסמנת אותך." לורן ענתה ואווה נרגעה תחת שפתייה, למרות שהפרפרים בבטנה השתגעו.
"אני כבר שלך. לא של אף אחד אחרת."
אווה הרגישה שהיא עומדת להירדם שוב. הידיים של לורן היו כלכך נעימות ורכות.
"היי, אווה. לא להירדם שוב. כבר צהריים."
"מממ... טוב..." מילמלה אווה, מגע שפתייה של לורן עדיין על גבה התחתון.

לאחר שלורן סיימה לעשות לה מסאז' הן ירדו למטבח לאכול ארוחת צהריים.
הן חיממו את האוכל שיוליה השאירה להן משום שהיא עדיין בעבודה.

"מישל הביאה לי את שיעורי הבית שלך. נתנו שיעורי בית בלשון ויש לך עוד שבועיים מבחן בהיסטוריה."
"תודה שאת דואגת לי ככה. אני אוהבת אותך." השיבה אווה וקמה כדי לנשק את לורן שיושבת מולה.
אני אוהבת אותך גם בייבי. יותר מכל דבר בעולם.
תמיד תזכרי את זה,אוקיי?"
"תמיד אזכור." השיבה וקמה להתיישב על ברכיה של לורן.
רגלייה עוטפות את הכיסא.
לורן חייכה והרימה את אווה כשהיא עדיין על מותנייה.
היא התיישבה על הספה וליטפה את פנייה של אווה.
היא התכוונה לנשק אותה אך אווה עצרה אותה.
"בואי לרקוד איתי."
"נו אווה את יודעת שאני לא יודעת לרקוד."
"נו קדימה, זה לא שאמרתי לך לרקוד איתי ריקודים סלוניים. רק ריקוד סלואו קטן.
פליזז." התחננה אווה
"אוח טוב.." השתכנעה לורן
חיוכה של אווה גדל והיא קמה מברכייה של לורן לכיוון הטלוויזיה בסלון.
היא הזיזה את שולחן הקפה לפינת הסלון ולקחה את השלט ושמה ביוטיוב את השיר "O CHILDREN"
היא תמיד חלמה לרקוד את הריקוד הזה עם הבת זוג העתידית שלה וסוף סוף חלומה מתגשם.
למזלה, אווה הכריחה את לורן לצפות בכל סרטי הארי פוטר והיא מכירה את הריקוד כבר בעל פה.
הן רקדו את הריקוד של הארי והרמיוני, הציחקוקים שלהן נשמעים בכל רחבי הסלון.
הן חלקו נשיקות בין לבין ולא עזבו אחת את השנייה עד שהשיר הסתיים.

כמובןןןן שהייתי חייבת להוסיף פה את הארי פוטררר
אשמח לקרוא תגובות על הפרק :)

My beautiful dancer Where stories live. Discover now