My beautiful dancer

6

לורני ♡♡: כשאת מסיימת את המבחן שלך, תגיעי למחששה ליד אולם הספורט.
בהצלחה במבחן, מאמינה בך 3>

את/ה: תודה בייבי.
ברגע שאסיים אגיע. 3>

אווה ניסתה לסיים את מבחנה מהר. היא השתוקקה לראות את בת זוגתה.
למרות שראתה אותה אתמול.

המבחן באנגלית היה מאוד קל אז לא היה לה בעיה לסיים אותו מהר.
ברגע שסיימה את המבחן, היא הגישה אותו למורה והייתה הראשונה מכל התלמידים הנבחנים שיצאה מהכיתה.

היא מיהרה לכיוון אולם הספורט, רגלייה מתחילות לכאוב מהליכתה המהירה.

היא הגיעה למחששה ומצאה את לורן מעשנת שם לבד, נשענת על הקיר.

"את מבריזה משיעור גברתי הצעירה?" שאלה אווה בגיחוך
"אני לא מבריזה, יש לי שיעור חופשי. עכשיו בואי אליי בייבי התגעגעתי אלייך." השיבה לורן וקירבה אליה את אווה דרך מותנייה.
"רוצה לעשות שוטגאן?" שאלה לורן
"כאילו, שאת מעבירה את העשן מהפה שלך לשלי?" וידאה אווה
"הממ..." הנהנה לורן בחיוב ושאפה נשיפה נוספת מהסיגרייה.
היא התכופפה לגובהה של אווה, אך עדיין צריכה להרים את ראשה דרך סנטרה, והוציאה את העשן לכיוון פיה.
"זה סקסי רצח." השיבה אווה
"את יותר סקסית. לא יכלת למצוא חולצה לבנה יותר שקופה מזאת?"
"רציתי לגרות אותך..." השיבה אווה והעבירה את ציפורניה על החזה של לורן, מלטפת בתנועות סיבוביות וביד השנייה מלטפת את איבריה.
"אווה, אנחנו בבית ספר."
"אז מה?" המשיכה לשאול
"אני לא רוצה שיתפסו אותנו, וחוץ מזה, אני במחזור."
"אוף. לא פייר." השיבה אווה והתיישבה על שולחן הפיקניק שנמצא מאחורי אולם הספורט.
נהיה לה קר, אבל היא לא רצתה לצאת פיק מי ולהתחיל להתלונן שקר לה.
"קר לך?" לורן שאלה ואווה הסתכלה עליה.
"רק ממש קצת."
"תחזיקי את זה."
אווה לקחה את הסיגרייה מידה וצפתה בלורן מורידה את הג'קט עור שלה, לפני שהושיטה לה אותו.

היא הסתכלה על הסיגריה שבידה. בתוך תוכה, הדחף לדחוף את הסיגריה לפה שלה ולשאוף ממנה רק הלך וגבר. אך היא הכריחה את עצמה להסיט את מבטה מהסיגרייה ולא להכניס אותה לפיה.
הרי היא הבטיחה לאבא שלה שהיא לעולם לא תעשן שוב.
והבטחות היא תמיד תקיים. במיוחד שזה נוגע לאבא שלה.
שוטגאן לא נחשב.

"תלבשי את זה."
"את בטוחה? לא יהיה לך קר?"
"כן, אני בטוחה."
לורן לקחה את הסיגרייה בחזרה בזמן שאווה לבשה את הג'קט והעלתה את הרוכסן עד לצווארה. היא הצמידה את ברכייה לחזה ועטפה אותן בידה, בוהה בלורן שעישנה.
אין לה בעיה שלורן מעשנת. היא לא הולכת להכריח אותה להפסיק. היא לא אמא שלה.
לורן יודעת את ההשלכות של העישון, ואם היא בחרה להמשיך לעשן, אווה לא תפריע לה לעשות את זה.

אווה גם עישנה פעם. כשהיא הייתה בכיתה ז' היא התחילה לעשן. אבא שלה תפס אותה פעם אחת כשהיא חזרה הביתה אחרי שבילתה עם חברים והיא הייתה מכוסה בריח של סיגריות.
היא נישבעה לו שהיא תפסיק לעשן אך ההבטחה הזו לא נמשכה המון זמן, משום שחודש אחרי ההבטחה הזו היא חזרה לעשן.
היא פשוט התמכרה. היא מתמכרת לדברים מהר מידי והיא לא מצליחה לעצור כלכך מהר.
היא המשיכה לעשן עד סוף כיתה ח'.
אבא שלה תפס אותה שוב. אחרי שהוא שם לב שחסרות לו יותר מידי קופסאות סיגריות.
אחרי הפעם הזו, אווה באמת הפסיקה לעשן.
עכשיו, היא בכיתה י'ב ומאז כיתה ח' היא לא עישנה שום סיגריה. וגם לא וויפ. והיא גאה בעצמה כלכך. כי היא הצליחה לקיים את הבטחתה לאביה.
היא רצתה שאביה תמיד יהיה גאה בה.
אם הוא היה מכיר את לורן, הוא היה עף עליה. ותומך במערכת היחסים שלהן.
אך לצערה של אווה זה לא אפשרי. הוא נפטר מסרטן הקיבה שנתיים לפני שאווה הכירה את לורן.
הוא נפטר 3 חודשים אחרי שאווה נשבעה לו שהיא לא תעשן יותר. ובגלל זה היא לא רוצה להפר את הבטחתה.