Fearless

פרק 2- כריסטיאן

אחי הגדול עומד מולי במבט נוזף, אבל ברצינות איך הוא יכול להאשים אותי, הייתי חייב לדעת למי יש את האומץ לזייף קורות חיים, ולעזאזל, למי יש מספיק אומץ לקלל אותי מול חדר מלא אנשים שמחכים לראיון עבודה ״בדקתי הכל לעומק, היא מהצד הדרומי של שיקגו מגדלת את שלוקחת אחיה לבד, אמא דו קוטיבית ואבא אלכוהוליסט שלא נראו כבר חודשים״  אמרתי ״והיא רק בת 22, גם אם היא לא מתאימה לזה, זה יכול לעזור לה״ אני מסיים את שארית הוויסקי בכוס שלי ״ממתי נהיית צדקן? לקרוא לך מעשיו ׳האב כריסטיאן׳?״ הוא מגחך
״לך תזדיין מייק, היא גם יפה בטירוף״ מה שלא היה שקר, היא יפהפייה, אני חושבת שמעולם לא פגשתי מישהי כזאת, ההפך מהטעם שלי בנשים, עורה ככה יחסית ושערה חום מתולתל העיניים שלה חומות, רגילות, היא כמו כל אישה בעולם הזה אבל משהו בה גרם לי לרצות-
״אתה חושב עליה עכשיו?״ מייק קטע את מחשבותיי ״אל תנסה להכחיש את זה אח קטן, במקומך אני הייתי כבר ממש את הפנטזיות הקטנות האלו על הזונה הקטנה״ אני קם בזריזות תופס בצרורות חולצתו ״מה קרה ללהיות ג׳נטלמן?״ אני לועג ומהדק את אחיזתי בחולצתו ״מעניין אותי לדעת איך אתה היית מגיב אם הייתי מדבר ככה אל הארוסה שלך״ עיניו של אחי נדלקו לא ברור אם בצורה שלילית או חיובית ״אתה מכיר אותה פחות מיום וכבר אתה משווה אותה לארוסתי? מעולם לא הייתי גאה יותר אח קטן״ בשנייה שאחיזתו התרופפה מעט הוא פשוט הלך אני אוחז בכוס הוויסקי שלי בחוזקה וזורק אותה על הקיר, היא סתם ילדה טיפשה שהגשתי לה לעבוד אצלי, זה מה שהיא, ולא יותר ״בוא נזוז חרא״ הוא קרא.

אני עוקב אחרי אחי, אנחנו נכנסים לאחד המועדונים המצליחים בעיר מה שגם הופך אותו ללא חוקי הם סוחרים בנשים ומלבינים כספים, כל שנייה פה יכולה לסכן את הקריירה של המשפחה שלי, וזה מה שמרגש באמת.
המוזיקה רועשת המקום מואר באורות לד צבעוניים עשרות נשים רוקדות ברחבה בעוד שחמש נשים רוקדות על חמש במות הניצבות לרוחב האולם, כנראה חשפניות ולעזאזל הן מטורפות, אני לוקח לגימה מהוויסקי שלי בעוד אני מסתכל על אחת מן הנשים שרקדו על הבמות מתוך חמש היא הייתה היחידה שהיה לה ביטחון, זה היה ניכר בשפת הגוף שלה, היא ההפך הגמור מהטעם שלי בנשים, שיערה חום וחלק וגם ככה גוון עורה, משני צדדיה רוקדות נשים הרבה יותר מרשימות רזות ובלונדיניות, הסטיגמה המושלמת אבל הביטחון בה גורם לי לרצות-
אני מרגיש יד נוגעת בכתפי ומושכת ואותי אחורה ״אנחנו פה לעסקים אח, תזכור, בלי זיונים״ אני דוחף את ידו מהכתף שלי ״לך יש אישה קטנה בבית שמחכה לך אח, לא לי״ אני מחייך ודוחף אותו קלות ״תעשה מה שצריך זריז ובוא נעוף מפה״ הוא מהנהן והולך כשאני חוזר להסתכל על הבמות אני מבחין באיש קטן שמציק לבחורה עם השיער השחור, אני ניגש אליו לאט אוחז בקצפו בחוזקה ומסובב אותו אליי, הוא היה נמוך ממני בהרבה, ולעזאזל מכוער.
״אפשר לדעת למה אתה מציק לה?״ אני שואל בקול נמוך ובידיעה שהסיבה העיקרית שאני עושה זאת כי הכוס שאני מחזיק בידי היא בערך השלישית שלי אבל אני לא מראה את זה כלל, זה ברור למדי שהאדם נרתע אבל הוא פתטי מידי כדי להסתיר את זה ״הזונה הקטנה לא מוכנה למצוץ לי״ האישה עם השיער החום מגלגלת עינים ״לך תזדיין גמד, אני לא אמצוץ לך בתמורה למאה דולר״ האיש האדים ״ובתמורה למאתיים?״ הוא שאל ואחיזתי בכתבו התהדקה והוא התכווץ ״גם בתמורה לאלף מזדיין אחד״ הוא לעגה לו כשהוא הלך, פאק היא מוכרת לי.
״אני הייתי מסתדרת בלעדייך״ היא אמרה בעוד שהיא יורדת מהבמה, עדיין לא מסתכלת עליי קרטר אני ממצמץ במהירות, המזכירה שלי היא חשפנית.
״ריקוד זה חמישה עשר דולר״ היא מניחה שאני רוצה את שירותה ״לא ידעתי שלרקוד זה התחביב שלך, עכשיו שאני יודע אני אשקול לבוא לכאן יותר״ עיניה מתרחבות כשהיא מסתכלת עליי בבירור היא מתרחקת כמה צעדים אחורה פיה פעור ולחייה אדומות היא ממלמלת משהו, ומנסה להסתיר את עצמה בעזרת ידיה.
״אין לך במה להתבייש קרטר דווקא מחמיא לך״ הביטחון שלה מעט חזר, היא הורידה את ידיה והצמידה אותו לצידי גופה ״מה?״ גיחכתי קלות והבטתי בה, יותר נכון בגוף שלה ״בד״
אחי מגיח מאחורי ומניח את ידו על כתפי ומביט בבלה, ״היי בל״ מבטי נורה אליו ״היי מק״ היא מחייכת ואני מרגיש שמישהו קושר לי את המעיים בצורת פפיון מזוין.
״מאיפה לעזאזל אתה מכיר אותה?״ אני שואל והוא מגחך ״היא הוציאה אותי מהכלא, פעם פעמיים״ הוא גיחך והיא הידקה את הקוקו שלה ״הולכים״ הוא ציווה וחייך שוב אל המזכירה שלי ״נתראה בל״ הוא קרץ לה וגרם לחלק בי לרצות להכות אותו למוות ״נתראה מק״ היא החזירה בחיוך ובזה יצאנו מהמועדון
״אתה יודע מי זאת?״ אני מעיף את ידו מכתפי ״כן, היא גרה בצד הדרומי של שיקגו, מגדלת שלושה אחים בעצמה, היא מטורפת אחי״ אני מביט בו במבט קר, היא המזכירה החדשה שלי״ במבט מופתע על פניו המזדיין התחיל לצחוק ״פאק״ הוא העביר את ידו בשיערו, הפסיכופתית הזאת היא המזכירה החדשה שלך?״ אם הוא לא היה אחי הגדול אני נשבע באלוהים שהייתי משסף לו את הגרון ״היא הוציאה אותי מהכלא אחרי שהלכתי למוות את אחד הלקוחות בדיינר שהיא עובדת בו״ הוא ניענע את ראשו מצד לצד ״לא ידעתי שזאת ההכנסה השנייה שלה למען השם, היא נראת מטורף בבגדים הקטנים האלו״ חיוך עולה על קצה שפתו ״מה הייתי עושה לה אם לא הייתי מא-״ היא לא הספיק להשלים את המשפט לפני שהטחתי אגרוף בפניו, וכמו שאני מכיר את אחי הגדול, זה לא הזיז לו הוא השפיל את מבטו בחיוך, הוא התחיל ללכת לכיוון הרכב ״אתה מאבד את הכוח שלך מיום ליום אח קטן״ הוא נכנס לרכב ומתניע, אני נכנס לרכב מאחוריו ועושה את אותה הפעולה, מנסה למחוק את בלה ממחשבותיי, אני מנסה להפסיק לחשוב מה היה קורה עם הייתי משלם לה את החמישה עשר דולר הארורים האלה.
אני לוחץ על הגז בכל הכוח, נוגה כמו פאקינג פסיכופת בזמן שאני חושב על חשפנית מזדיינת שזייפה קורות חיים וגרמה לי לרצות אותה בפאקינג שלושה ימים