עד עצם היום ההוא

סינדרלה

לכלוכית הם קראו לה, כי תמיד הייתה מלוכלכת

אספה אפר ועפר מהאח, בישלה, ניקתה והייתה למשרתת

אחיותה ואמה החורגות התאכזרו אליה מאוד, ונתנו לה לישון בעליית גג דולפת

אביה מת לפני שנים, ואמה מתה כשהייתה ילדה, אבל לכלוכית לא שכחה אותה, היא זכרה את שאמרה לה "Hé, sois gentille avec les gens, ma fille, tu ne sais jamais d'où viendra l'aide quand tu en as besoin"*

לכלוכית אכן הייתה נחמדה וחביבה, אהובה על כולם ובמיוחד על חבריה בעלי החיים

יום אחד הגיע מכתב מהארמון, ובו הזמנה לנשף המלכותי המזמין כל נערה צעירה להתחרות על ליבו של הנסיך

סינדרלה תפרה לעצמה שמלה יפהפייה, אך אחיותה החורגות, הכועסות, המקנאות

הן קרעו את השמלה העדינה בידיהן הגסות והשאירו את סינדרלה בוכה על הרצפה עם קרעי שמלתה היפה

אך לא לחשוש, הפיה הטובה הגיעה, ובהניף שרביט ומעט לחשי קסם יצרה שמלה מרהיבה, כרכרה מהודרת וזוג נעלי זכוכית נהדרות

"אך מהרי ילדה, וזכרי: כשצלצול חצות תם, הקסם נעלם"

סינדרלה נהנתה בנשף עם הנסיך, רוקדת ונושפת לרווחה שכנראה שאחיותיה לא מזהות אותה בשמלתה החדשה

עד מהרה צלצל השעון חצות וסינדרלה מיהרה לביתה, אך מרוב מהירות הפילה את אחת מנעליה

הנסיך עבר בית בית עד שמצא את הנסיכה שלו, שרגלה התאימה בדיוק לנעל העדינה

הם נישאו ועברו לארמון, והם חיים באושר ועושר

ועכשיו אפשר להתחיל 🙂

*היי נחמדה לבריות, ילדתי, את לא יכולה לדעת מאיפה תבוא עזרה כשתצטרכי אותה