1

16 3 0
                                    

"סינדרלה" נשמעה קריאה דרך הקירות הדקים ודמות נראת מסתערת אל החדר הריק

"סינדרלה" הדמות רקעה ברגלה והניחה ערמת ספרים על שולחן העץ העתיק

"איפה הבחורה הזאת מסתתרת? יש לה עוד שעתיים של שיעורי נפנוף וחיוך" רטנה לעצמה בשקט הדמות, שינסה מותנה ובעודה לוקחת את הערמה וצועדת לעבר הדלת ממשיכה לקרוא לנסיכה החדשה

"חשבתי שהיא לעולם לא תלך" מחייכת סינדרלה ממחבואה מאחורי הווילון הגדול

"היא אכן נחושה בדעתה ללמד אותך את כל מה שאת צריכה כדי להפוך יום אחד למלכה" חייך בעלה הטרי ונישק את ידה

"אך לצערי יקירתי, אני מוכרח ללכת, לא רק את מנסה להתחמק ממטלות" הוא קרץ ועבר דרך הדלת העטורה קישוטים

"אך, איזה יום" סינדרלה גלשה לאורך הקיר אל הרצפה הקרה והניחה ראשה על האריחים הלבנים

"כל כך קל היה לנו לפני" היא חייכה אל הציפורים שעפו מחוץ לחלון הסגור וצפצפו בהסכמה

"סינדרלה" נשמעה קריאה חוזרת

"אני מניחה שכדאי שאלך לפני שגברת ברלוב המסכנה תתעלף" נאנחה סינדרלה וקמה, מנערת את שמלתה וצועדת אל עבר הקול

"שעתיים של חיוכים מזויפים ונפנופים חסרי משמעות" לחשה סינדרלה בעודה מותחת את ידה לעבר המורה שלה

"גברת ברלוב, אני כאן"

עד עצם היום ההואWhere stories live. Discover now