ליאו:
השעה 05:00 בבוקר, יום שישי אני קם ומתארגן לאימון בוקר הקבוע שלי.
בדר"כ אני הולך לחדר כושר אבל מדיי פעם אני אוהב לעשות ריצות.
יצאתי לרוץ בפארק. אני מת על האדרנלין שיוצא בזמן הריצה. זה מנקה לי את הראש ואני מרגיש בן אדם חדש כל פעם אחרי זה.
היום היה לי לוז של שתי קבוצות אחת אחרי השניה שאני מאמן בMMA (אומנויות לחימה משולבות) .
סיימתי את הריצה וקניתי לי משקה אנרגיה במכולת מתחת לבית.
המוכר מכיר אותי כבר ואמר לי בוקר טוב.
"בוקר טוב גם לך אריק" אני אומר לו כשאני משלם ופונה לצאת.
הוא גם היה שכן שלי אז הייתי רואה אותו הרבה פעמים.
אני גר לבד בדירה לא קטנה אבל גם לא ענקית שמכובדת יחסטת למישהו בן 25 שהשיג בכוחות עצמו.
אני עובד בכמה עבודות כדי לשלם את השכר וגם את הלימודים שלי.
אני עושה בדיוק תואר בהוראה ובדגש על הספורט...
לא שאני רוצה להיות מורה אבל הציעו לי מבית ספר אחד שפעם העברתי סדנא לתיכוניסתים שם של מגמת ספורט בMMA. והשכר לא יזיק לי... וגם אני אוהב להעביר את הידע שלי ולאמן. לא משנה לי מי.
בין אם זה ילדים בני שנתיים או מבוגרים בני שבעים יש לי מתאמנים פרטיים כאלה וכאלה...
הציעו לי לבוא להחליף את המורה לספורט שהייתה לאותה קבוצה שאימנתי וללמד אותם קצת על הפיזיולוגיה של הגוף. אני מת על הנושא הזה ומכיר אותו כמו את כף היד שלי.
אמרתי כן להצעה כי זה אחלה התנסות ותורם לי אישית לתואר שלי וגם השכר טוב ואני כבר מכיר את הקבוצה והם ילדים טובים אני מאמין שלא יהיה בעיות האומנם זה כיתה של רוב בנים וקשה להשתלט עליהם ויש אולי שלוש בנות אבל נראלי יהיה בסדר.
מה שכן לא יודע אבל הרגיש לי פעם שאחת הבנות בקבוצה קצת רוצה אותי וזה יכול לגרור קצת בעיות אם זה נכון, היא חמודה ובתכלס כן הטייפ שלי אבל בחיים לא יהיה משהו זה נגד כל הערכים שלי.
פאק אני לא אמור לחשוב ככה על תלמידה. היא ילדה.
אני אמור להתחיל עוד שבועיים ללמד אותם ככה שיש לי זמן להתאפס על עצמי.
סיימתי את הריצה וחזרתי הביתה להתקלח ולהתארגן לאימון עם הקבוצה הראשונה שלי להיום.
יצאתי מהבית והחלטתי לסוע על קורקינט חשמלי כי זה יחסית קרוב אלי הסטודיו שבו אני מאמן אותם.
הגעתי וכבר ראיתי את הקבוצה שלי מחכה ומתארגנת במקום.
העברתי להם את הסשיין אימונים הראשון ונתתי להם זמן לתרגל קצת את מה שלמדנו אחד על השני.
היום עבדתי איתם על יותר קרב מגע והגנות.
בסיום האימון יצאתי למרפסת שיש פה והסתכלתי על העיר.
תל אביב היא עיר כיפית ויפה אבל ברגע שאתה גר בה כל החיים אתה מתחיל להשתעמם.
תמיד רציתי לנסוע לטייל בעולם פשוט זה דורש כל כך הרבה זמן שאין לי להקדיש לזה.
אבל יום אחד אולי כשתהיה לי חברה אני אסע איתה כי לבד זה פחות כיף וחברים שלי פחות הטיפוסים שיזרמו לכזה אלא אם כן זה יכלול מועדונים וזיונים...
אותי מעניין הטבע, לא שלא מעניין אותי גם זה. ברור אני גבר מן הסתם שאני גם חושב וגם רוצה לעשות את זה אבל אני לא סטוציונר ואין לי זמן לחברה ולא שאני רוצה אף אחת... ככה שלא יוצא...
אחרי שנשמתי קצת אוויר חזרתי לבניין והתארגנתי לקראת הסשיין אימון עם הקבוצה הבאה.
הקבוצה השניה היא של יותר מבוגרים שאני מאמן לכן האימון איתם קצת שונה משל הצעירים יותר שאני מאמן. להם עשיתי בעיקר עבודה על תנועות הגנה באוויר ופחות עבדתי איתם על המגע הפיזי אבל זה יגיע...פשוט איתם זה קצב שונה וצריך שילמדו את התנועה הנכונה קודם לפני שיפעילו בה כוח.
לאחר סיום הסשיין לקחתי את התיק שלי ונסעתי הביתה על הקורקינט החשמלי.
הערב זה חגיגות ערב יום העצמאות ככה שכל תא מלאה במסיבות. החבר הכי טוב שלי ריק פאצ'רס שמגיל קטן אני קורא לו פנצ'ר אמר לי שמצא מסיבה אחת השוות וגרר אותי לבוא איתו.
היי לכולםםםם אני עצרתי את הספר הזה בגלל היעדר חשיפה... תרצו שאני אמשיך אותו? אם כן תכתבו לי בתגובות :)
