לפניך

•רותם•

גם אותו אני אוהבת,טוב כמו שאמרתי,אני אוהבת את כל הפרקים.
בדיוק היה הקטע שמוניקה בשירותים ביום הולדת של אבא שלה והיא שומעת את ההורים שלה ״נהנים״ קצת.
צחקתי,הייתי רצינית שאמרתי שרק הסדרה הזאת מעלה לי חיוך על הפנים. המשכתי לראות עד איזה 1 בלילה עד שהעייפות חזרה,שמתי באוזניות Vampire של Olivia Rodrigo ונרדמתי.
*********************************************
עבר שבוע וחצי  מאז שהגעתי לבית ספר. תאמת שזה סבבה פה. ממש שונה מהבית ספר הקודם אבל אחלה מקום בסך הכל.
עוד 3 ימים אני מתחיל בקבוצת כדורסל. אני מקווה שהשחקנים טובים,אני לא רוצה להיות עם קבוצה שהיא לא ברמה שלי.
טוב אני לא בטוח שיש מישהו שיכול להיות ברמה שלי,אני לא שוויצר או משהו אבל אני כן...
אני מתרגש,כדורסל זה הדבר היחיד שמרגש אותי! בפברואר אנחנו נתחיל להתחרות מול כל הארץ. אני לא בטוח מה הפרס אבל אני בטוח שנשיג אותו.

שמעתי את הצלצול שאומר שנגמר השיעור. יצאתי החוצה והלכתי ללוקרים. ליד הלוקר שלי עמד יונתן,כנראה מחכה לי.
״היי אחי״ אני צריך להתרגל לכינוי ׳אחי׳ בקיבוץ קראו לי ׳שלום׳ או ׳רותמן׳.
״היי״ עניתי. אז תקשיב-״ מזווית העין ראיתי את רונה,לא דיברתי איתה מאז היום הראשון. הלוקר שלה מול שלי, ממש רציתי ללכת אליה,אבל עצרתי את עצמי. אני יודע שהיא לא רוצה קשר אלי.
אחרת היא הייתה מדברת איתי שוב,לפחות ככה אני חושב. או רוצה לחשוב.
״כדור הארץ לרותם,אתה איתי אחי?״ ״אממ מה ,כן..״
אוי,כמה זמן עבר? כמה זמן עמדתי ככה. אופס.
״אוקיי אז מה אמרתי?״ שיט. ״אמרת ש... אמממ״ נדפקתי.
״אחי זה פעם המאה שזה קורה בשבוע וחצי שאתה פה.  כל פעם שהיא בזווית של הזווית של העין שלך העולם עוצר .
מה נסגר עם זה?״ תאמת שגם אני לא יודע. כלכך הרבה בנות רוצות אותי,מפלרטטות איתי ,והיא היחידה שמושכת לי את העין.
אולי זה בגלל שהיא היחידה שלא רוצה אותי. זאת פעם ראשונה שקורה לי שאני נמשך למישהי שלא נמשכת עלי. זה חדש לי.
בדרך כלל אני בכלל לא נמשך לבנות אבל הן רוצות אותי. אני מבין אותן. אבל פה משהו אומר לי שהיא צריכה עזרה,שהיא צריכה מישהו שיהיה איתה. ראיתי אותה כמה פעמיים עם איזה מתולתלת , אבל זה לא היה נראה כאילו היא יותר מדי מרגישה בנוח איתה. אני לא יודע למה אני חושב שאיתי זה יהיה שונה. אבל שווה לנסות לא. היום יש לי שיעור איתה. כימיה,כמובן.
השיעור הראשון שנפגשנו בו. בעצם השיעור הזה עכשיו. הסתכלתי בשעון וראיתי שיש עוד חמש דקות. שיערתי שהיא כבר בכיתה,לבד. אז החלטתי ללכת אליה. התחלתי להתקדם ושמעתי את יונתן מאחורי צועק לי לאן אני הולך. שיתמודד. הכיתת כימיה בקומה השלישית של בית ספר. ואני הייתי בראשונה. יש מעלית,אבל אני קצת פוחד ממעליות,בעיקר להיות שהן לבד. שאני עם מישהי,אתם יודעים... אז זה בסדר. אני בכלל לא מרגיש שאני במעלית אבל לבד זה באמת מפחיד,להיתקע בפנים וזה,לא בשבילי.
אז עליתי במדרגות. אם מישהו ישאל זה כי אני מאמן את הרגליים לכדורסל, טוב זה חצי נכון. עוד שלושה ימים מתחילים האימונים. שיחקתי מאז שהגעתי לפה המרגש, לפעמים עם יונתן ועם כמה ילדים אבל אני מתגעגע לאנרגיות שיש שקבוצה,לתחרות. לא לאיזה אחד על אחד מסכן .
בלי ששמתי לב כבר הייתי בקומה השלישית מול חדר כימיה.
נשארו עוד שלוש דקות עד לתחילת השיעור. הלכתי ונכנסתי פנימה. והיא,לא פה. מה? איפה היא? ראיתי אותה מקודם וזה היה נראה שהיא הולכת לפה. אני בטוח שהיא יודעת שיש כימיה עכשיו. היא בת,בנות הן מאורגנות ויודעות מה יש בכל דקה ביום.
ממש רציתי לצאת החוצה לחפש אותה אבל אז נשמע הצלצול והכיתה התחילה להתמלא בילדים. טוב כנראה אני אצטרך להיות בשיעור הזה בכל זאת. שיט.
המורה הגיע וזה באמת אמר שאין לי דרך חזרה. תאמת אני בשוק מעצמי,בשבוע וחצי שאני פה לא הברזתי הרבה בכלל. חוץ מהמורה למתמטיקה המורים אוהבים אותי ממש. אני בקושי לומד ובטלפון רוב השיעור אבל הם בכלל לא מעירים לי.
שמעתי את הצלצול,איך נגמר כזה מהר? שאלתי את עצמי.
לא הייתי מרוכז. חשבתי על- ״יאללה כולם הביתה״ המורה אמרה והפסיקה לי את רצף של המחשבות. זה טוב, אני רוצה להוציא אותה מהראש. נפגשתי בחוץ עם יונתן והלכנו הביתה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תודה על הכל❤️
מצטערת שהפרק קצר,בהמשך הפרקים יהיו יותר ארוכים❤️