מתוך מליוני כוכבים שבשמיים

היא הביטה לשמיים, הכוכבים נראים כל כך בודדים, נקודות אור מנצנצות שלאורן זוגות נוהגים להתגופף.

הגבר יספר איך את הכוכבים הוא יוריד בשביל הבחורה שלידו ובתמורה למאמץ העצום של הבאת אותם יהלומים בלתי מושגים היא תתפשט ותעניק לו את גופה.

גם את גופה שלה העניקה בחוסר רצון, פעם, לפני עשרות שנים, כשעוד היתה צעירה, חסרת קמטים ומלאת תמימות. כשעוד חשבה שהכוכבים האלה שבשמיים תמימים בדיוק כמוה, כשהיתה בת 20. אבל עכשיו היא כבר בת 45 או 42 או אולי יותר מזה, מי יודע? מי סופר?

היא החזירה מבטה אל הקרקע ובחנה את כפות ידיה כקונדטורית אשר לפני רגע סיימה להתעסק עם בצק וכעת מנסה להבין כמה ממנו נשאר לה מתחת לציפורניים ובין האצבעות.

סיפוק קל צץ כשהבחינה שרכות כלשהי החלה לחזור לכרית כף היד אך שאר החלקים נשארו מחוספסים ובעלי תחושת יובש כשל מגע עור עם חלודה.

מכפות הידיים הסיטה מבטה אל עבר מותן ימין, שם ישב לו בדממה אקדח מסתורי, ספון בתוך נרתיק עור כשל בוקרי המערב הפרוע.

את הנרתיק מצאה בתוך ארגז התחפושות של אחותה החורגת אך האקדח היה אמיתי, האחיזה בו היתה מוחשית, הכוונת הקטנה הייתה מדויקת אך מחסנית לא היתה וגם לא גלגלת כזו שלתוכה דוחסים שישה כדורים, אם רוצים להמשיך לחלום את בילי דה-קיד או כדור אחד, אם רוצים ברגע אחד להרוויח מיליונים או להפסיד חיים.

האקדח הזה היה מיוחד והוא נוצר למטרות שונות לחלוטין.

האקדח הזה לא יכל להרוג בני אדם, חיות או אפילו נמלים.

לאקדח הזה היתה מטרה אחת ויחידה. האקדח הזה יכל להשמיד כוכבים.

כן, אלו שמנצנצים בשמיים, שלעברם מביעים משאלות, מנבאים נבואות ומתפללים לאלוהי השקר תפילות.

היא שלפה את האקדח מהנרתיק והביטה לצידו, סוקרת את שלושת הקווים הבוהקים ולצידם שלושה מוחשכים.

״נשארו לי 3 כדורים״ חשבה לעצמה. שלושה כדורים עד שהאקדח הזה יהפוך לגרוטאה וניתן יהיה לזרוק אותו לפח או להכניס לארגז התחפושת של אחותה.

מחסנית לא היתה אבל אם היתה, היו מוצאים שם בועות במקום כדורים והמהירות של כל בועה היתה הכי רחוק מכדור שיש. היא היתה בועה.

זוכרים את הכוכב ההוא שתמיד ניצנץ בביישנות מצדו הימני של כוכב הצפון? זה שרק לעיתים רחוקות ובחושך מוחלט ניתן להבחין בו? איפה הוא? לאן הוא נעלם? וזוכרים שפעם היתה דובה גדולה שנראתה יותר כמו עגלה והכילה ארבעה כוכבים בסוג של ריבוע משונה וממנו השתלשל מעין חוט דמיוני שנוצר על ידי חמישה כוכבים? אז אם תצאו החוצה היום או מחר, תגלו שעכשיו אין יותר עגלה, מקסימום משולש ואם תדמיינו ממש חזק תקבלו צורה של עפיפון.

ואולי אם תצאו החוצה מחר, יש מצב שתגלו שעוד כוכבים נעלמו אבל אתם לא אסטרונומים, אתם בסך הכל גברים שמנסים להשכיב בחורה או בחורות שמנסות להשכיב גבר וגם אם הצליח לכם או לכן לא תרגישו שמשהו חסר וזה בכלל לא מעניין, כי מטרת הדייט היא ריגוש או במקסימום פורקן ולא תצפית אסטרונומית.

אם מישהו ינסה לספור את הכוכבים, הוא יגלה שיש הרבה מאוד כוכבים בשמיים אך לאותה אישה שאחזה באקדח נשארו 3 כדורים ולאותם 3 כדורים היתה כתובת אחת ברורה וסיכוי דיי טוב גם לפגוע.

היא החזירה מבטה למרומים ולחשה לעצמה ״חווה, את יכולה לעשות את זה. תביטי, תכווני, תפגעי״

עיניה תרו אחר נקודה לבנה שנראתה יותר כליכלוך. מהליכלוכים האלו שצמודים לקרנית ומתרוצצים ביחד עם המבט ולעיתים מרגישים יותר כמו תולעת מליכלוך אבל לא, הפעם זה היה כוכב.

ועל הכוכב הנוראי הזה היא הפסידה את הכל, איבדה את התמימות, את שנות הצעירות, את העור המתוח והידיים הרכות, את הרצון להביט קדימה ואת אדם ואת עצמה.

״קחי את ההימור, למה את מחכה?״ לחשה בפעם האחרונה ומקצה האקדח בועה בקעה לה ועם סיכוי של 1 למיליונים, התעופפה לה אל הלא נודע.