התמכרות מסוכנת

פרק 2 - מכשפה:

מטרה לפרק הבא 10 כוכבים ושלוש תגובות
ואז יעלה פרק הבא
-

נקודת מבט בלה:

״תעצרי.״ שמעתי את קולו של אחי והסתובבתי בייאוש ״פעם אחרונה שאת עושה את זה.״ אמר בהזהרה ״מה כבר עשיתי.״ אמרתי בעצבים

״ברחת מאליוט, ‏את יודעת באיזה מצב אנחנו? כל רגע יכלו לחטוף אותך.״ אמר בעצבים ונאנחתי ״מצטערת. הוא פשוט דבוק לי לתחת זה כבר נהיה מעצבן.״ אמרתי בלחש

״שמעי אני לא רוצה להתערב לך ‏בעניינים אבל זאת חובתי בתור אחיך, אם את לא תתחילי להתנהג כפי שמצופה ממך אז אני יצטרך לספר לאבא הכול.״ אמר ופערתי את עיניי

״אל תעשה את זה, הוא לא ייתן לי לצאת מהבית.״ אמרתי בלחץ והוא הסתובב בכעס, ותפס את מותניו בעצבים ״את בוחרת להתנהג כמו ילדה קטנה, אם היו חוטפים אותך?״ שאל והסתכל עליי בזעם

״אבל לא חטפו אותי, תפסיק להיות כל כך דרמטי.״ אמרתי בעצבים ״אני מתנהג ככה כי את חשובה לי את לא מבינה את זה.״ הסביר לי ונאנחתי ״אני יודעת מתיאו.״ אמרתי בלחש,

הוא ‏שתק ‏למשך דקה ארוכה והביט לתוך עיניי, ״אתה האח הכי טוב בעולם.״ אמרתי בהתחנפות והוא גילגל את עיניו ״איזה שקרנית גרועה.״ אמר בציחקוק

״לפחות אני מנסה.״ אמרתי וחייכתי באושר ״אני צריכה ללכת להתארגן יש אורחים הערב.״ אמרתי והוא נאנח בעצבים, הוא שכח כרגיל, כל פעם הוא שוכח

״כן שכחתי מזה לגמרי.״ אמר בייאוש ״קדימה חתיך לך להתקלח, אתה מסריח מאלכוהול.״ אמרתי ודחפתי אותו מעט והוא פתח בצחוק מתגלגל

״טוב דובשנית, יאלה עופי לי מהעיניים.״

נכנסתי במהירות לחדרי והוצאתי בגדים מהארון, חצאית ג׳ינס קצרה וטופ לבן ופשוט, אני שונאת להשקיע בדברים משפחתיים כאלה ואחרים

הדלת נפתחה וראיתי את סטלה, היא לבשה שמלה ורודה יפיפייה שהחמיאה לה מאוד, ״אני לא מבינה למה אנשים האלה צריכים לבוא.״ אמרה ונשכבה על המיטה שלי

״איזה אנשים סטלה, כולה אורחים של אבא.״ אמרתי בגיחוך ״כולה אורחים? משפחת קאמורה.״ אמרה והסתכלתי עליה בבילבול ״מי אלה?״ שאלתי בסקרנות והיא נאנחה

״את לא מבינה שום דבר מהחיים שלך.״ אמרה סטלה וזרקתי עליה הכרית ״דברי יפה מכשפה.״ אמרתי בהזהרה והיא נאנחה

״קיצר אני אספר בקצרה, שתי אחים חתיכים למות אבל מפחידים למות ומסוכנים למות.״ אמרה והסתכלתי עליה בהרמת גבה

״לא ציפיתי ליותר, אבא שלנו הוא קאפו סטלה מן הסתם שיבואו לפה אנשים כאלה.״ אמרתי מורידה את הגומיה מהשיער שלי

היא כיווצה את עיניה והחזירה לי חיוך ציני ״אני שונאת את זה.״ אמרה וציחקקתי ״אין לנו כל כך הרבה בחירות.״

״תוכלי לעשות לי ‏צמה בשיער.״ שאלה סטלה והביטה על עצמה במראה ״בסדר מכשפה.״ אמרתי והיא שילבה את זרועותיה והביטה בי

״נמאס לי מהכינוי הזה.״ אמרה בכעס ״תתמודדי אני ומתיאו קוראים לך ככה משהיית בת שנתיים.״ אמרתי ״אני מתחילה להתעצבן.״ אמרה בכעס וגיכחתי ״העיקר שתהיי בשקט.״ אמרתי

״אין לי יותר כוחות אלייך.״ אמרה ונאנחתי והסתכלתי עליה עצבנית לאחר שהסתכלתי על הבגדים בארון שלי ״מה עכשיו..״ היא נאנחה שוב.

״שוב לקחת לי בגדים?״ שאלתי בכעס ״לא...״ מלמלה בלחש ״שקרני-״ הדלת נפתחה וקטעה את דבריי, החדר שלי נהיה בית מלון או מה

״אני רוצה להבין למה אתן עוד לא מוכנות.״ אימי אמרה בקשיחות וגילגלתי את עיניי והיא נעצה בי מבט ארוך ובחנה את גופי

״זה מה שאת לובשת?״ שאלה והנהנתי לחיוב ״תחליפי זריז אנחנו לא צריכים בושות.״ היא אמרה והסתכלה על הבגדים בארון שלי ״אין לך כלום מכובד.״ אמרה בייאוש

״מזל שקניתי לך שמלה.״ אמרה פתאום ופערתי את עיניי ״מה..״ מלמלתי, אוי לי אני הולכת לראות כמו חסודה היום

״מגיע לך.״ סטלה חייכה אליי ועשתה לי אצבע שלישית ״חצופה אחת.״ אמרתי והיא רצה לחדר שלה, יש לה חתיכת מזל,

לאחר כמה דקות, אימי חזרה עם שמלה בידיה, שמלה יפה אבל יותר מידי צנועה, אני לא מתחברת לזה כל כך, אני גם לא אוהבת חשוף מידי אני אוהבת על גבול הטעם הטוב

״את תלבשי את זה.״ אימי קבעה ״כאלו יש לי ברירה.״ בסדר בלה זה רק לערב אחד קטן, בתקווה שלא תראי את האנשים האלה יותר בחיים שלך,

״בלי שטויות הערב בלה.״ היא אמרה והנהנתי ״בסדר אמא.״ אמרתי והיא נאנחה ונישקה את רואשי והייתי בהלם

״מה קרה?״ שאלתי והיא ניגבה דמעה במהרה, ממתי אמא שלי בוכה? ״אני בסדר ילדתי, העיקר שאת תהיי מאושרת.״ אמרה וליטפה את שערי,

מה קורה פה היום