הם ישבו, עמדו, צעקו ובעיקר בחנו אותו.
היו כאלה שחשבו שהוא הישתגע.
״ דילן דילן איך אתה מרגיש אחרי מה שעשית?!״
״איך יכולת? היא הייתה חברה שלך !!״
הוא לעומתם ישב שם, מכופף וראשו פונה כלפי מטה לריצפה ביחד עם רצונו לחיות.
הוא שנא את עצמו.
הוא שנא את זה שהם חשבו שהוא יכול לעשות דבר כזה.
הוא שנא את זה שהוא חשב שהוא יכול לעשות דבר כזה.
אבל הוא שכח, שכח הכל.
״ בית המישפט החליט.
הנער מואשם ברצח היילי גרייס.
הנער יושלח למוסד לעבריינים צעירים ולא לכלא משום גילו הצעיר, תודה.״
רעש, צעקות ודחיפות.
זה הולך להיות חייו חשב דילן.
״ זה הולך להיות חיי״ מילמל בשקט שרק הוא ישמע ונתן לדימעה קטנה לרדת במורד לחייו.
