ישבתי בחדר שלי והסתכלתי על המחברות שלי. למה לעזאזל אנחנו צריכים לדעת צרפתית?!? חשבתי בייאוש, המורה שלנו לצרפתית היא המורה הכי גרועה בעולם!! חברה שלי נעה ממש טובה בצרפתית, זה כאילו היא מדברת צרפתית כל יום... "מאיוש בואי לאכול" אמרה סבתא שלי מהמטבח, כשהייתי בת 7 ההורים שלי נהרגו בתאונת דרכים וסבא וסבתא שלי אימצו אותי ואת אח שלי רון.
אח שלי גדול ממני בשנתיים, הוא הדבר הכי מעצבן בחיים שלי!!כאילו הוא נהנה להציק לי!! "מאיה" אמרה סבתא שלי שוב, "שנייה אני באה" אמרתי והלכתי לסלון. סבתא שלי הכינה שניצלים והתיישבתי ליד השולחן. רון התיישב לידי והסתכל עלי כאילו הוא יודע משהו שאני לא. "אני צריך להגיד לכם משהו" אמר סבא שלי, הסתכלתי על רון ועיניו הכחולות נצצו. "אנחנו עוברים" אמר סבא שלי, הסתכלתי עליו וכעס הציף אותי. סבא שלי עובד כשגריר, או משהו כזה ואנחנו כל הזמן צריכים לעבוד דירה, זה הדבר הכי מעצבן בעולם, עד שאני מספיקה להכיר חברות ואנחנו כבר עוברים. גרתי בספרד, גרמניה, לונדון, ניו יורק וושינגטון. הסתכלתי עליו בכעס, "אמרת לי שנישאר פה שנתיים" הסתכלתי עליו וכעס הציף אותי. לא אכפת לי מהעבודה המטומטמת הזאת!!! מה אני אגיד לחברים שלי? מה אני אגיד ללוק? לוק הוא חבר שלי כבר חצי שנה... "מתוקה אני.." אמר סבא שלי, אבל לא הקשבתי לו, "לאן?" שאל רון, "צרפת" אמר סבא שלי, הסתכלתי עליו, הצרפתית שלי זה הדבר הכי גרוע בעולם!! אני יודעת משהו כמו 3 מילים וגם זה לא. הטלפון שלי צלצל הסתכלתי עליו זה היה לוק מה אני עושה ?? מה אני אמורה להגיד לו?
