פרק |3|

18 2 0
                                    

אורורה לין וליאו נכנסים לבית הספר.
"אורורה" הם שומעים קול נשי מאחוריהם
הם מסתובבים לראות מי דיבר אליהם והם רואה שם את בר.
היא עומדת שם בידיים שלובות כשגופה נוטה לצד ותלבושת רשמית של בית הספר, כזו שהצוות לובש באירועים מיוחדים.

"שמעתי שארגנתם מסיבה אתמול" היא אומרת ובקולה נשמע שמץ של האשמה.
"נהנתם?" היא שואלת.
הם מהנהנים.
"לא קרה שום דבר מיוחד? קטטה או משהו בסגנון?" היא שואלת.
אורורה מבינה שבר יודעת על כל מה שקרה אבל שהיא צריכה לשמוע את זה מהם.
"שטינקרים" לין לוחש כך שרק הם יכולים לשמוע ובר לא.
"הכל בסדר עכשיו" הוא אומר, "אין מה לדאוג, יישרנו את זה בנינו"
הוא מתחיל ללכת אך בר עושה תנועה קצרה עם היד והוא נהדף לאחור.
"'יישרתם' את זה עם ג'ייסון? חה." היא מוחה, "אני אולי לא תלמידה כמוכם אבל תאמינו לי, אני לא טיפשה. אני יודעת שאי אפשר 'ליישר' את זה עם ג'ייסון. הבחור הוא נחש בשק. עכשיו, מה באמת קרה? אתם יכולים לסמוך עליי"

אורורה מתלבטת קצת אם לענות או לא.
"בר, נוכל אולי לדבר... במשרד שלך?" אורורה שואלת.
לין דופקים לה מרפק בצלע, "ברצינות?" הוא שואל כלא מאמין.
"בטח..." בר מביטה בנ במבט חשדני, "בואי נלך" בר משגרת את שתיהן לחדר שלה.
"אני לא מאמין" לין בועט בפח קרוב.

○○○○○
*מפה זה נהיה קיטשי, היילי בנט - זה בישבילך🫡*

"זה היה ממש מפחיד" אומרת ליה להיילי כשהן מוציאות ספרים מהלוקר שלהן.
"טוב, זה ג'ייסון" היילי עונה וסוגרת את הלוקר שלה, "למה ציפיתם?" היא מסתובבת ללכת לקפטריה ביחד עם ליה אבל מישהו דוחף אותה מאחור. היא נופלת ועל הרצפה וכל הספרים נופלים לה.
"סליחה, מתוקה" ג'ייסון צוחק מאחוריה.
לורן מתכופף ומרים עבורה כמה מספרים שנפלו לה.
היא מסמיקה והוא מחייך ורץ אחרי ג'ייסון.

ליה בוהה בג'ייסון המתרחק ורואה שהוא מתכנן משהו לא טוב.
ג'ייסון נעצר ליד ג'נה דה בומו, תלמידת שנה שלישית והחברה הכי טובה של רונה שוויץ שהיא במקרה הילדה הכי מקובלת בבית הספר.
ברקע היא רואה ילדה ג'ינג'ית מתרחקת מהנות בריצה ונכנסת לאחת מכיתות המחשבים הקרובה.
הוא נשען על הקיר לידה על מרפקו וליה שמה לב שהוא מפלרטט עם ג'נה.
לג'נה יש חבר.

הצלצול נשמע.

היא בוחרת להתעלם ממה שראתה הרגע והולכת לכיתה שלה.

○○○○○

"היי פריקית" רונה נתקעת בבונה בכוונה תוך כדי ההליכה כשג'נה משתרכת אחריה.
בונה מביטה בהן בכעס. אף פעם אין לה אומץ לעשות שום דבר נגדן. הן הבנות הכי פופולריות בבית הספר, אך לפעמים היא מדמיינת איך היא קוברת אותן מתחת לאדמה וממתירה עליהן גוש סלע ענק, או חונקת אותן למוות עם כמה ענפים וגבעולים גדולים.
"בלעת את הלשון?" ג'נה שואלת בזלזול.
  בונה מרגישה את פניה מתחילות להתחמם מכעס.
היא רצה משם ונכנסת במהירות לחדר הראשון שהיא רואה.
זה חדר מחשבים, ועל יד אחד המחשבים יושבת ליילה וכותבת קודים מוזרים במחשב.
"אוי, סליחה, לא חשבתי שיהיה כאן מישהו" היא אומרת ומחייכת חיוך מבויש.
"תני לי לנחש, ברחת מרונה שוויץ ומהקופה שלה ג'נה" ליילה אומרת בטון משועמם תוך כדי שהיא מקלידה אלפי ספרות במחשב.
"כ...כן" בונה מביטה בה במבט המום, "איך ידעת?"
ליילה מסיטה לשנייה את מבטה מהמחשב, מביטה בבונה ומגחכת, "שמיעה אבסולוטית, שומעת מקילומטרים גם מתוך בונקר נגד התקפה גרעינית" היא מדברת בשטף במהירות.
בונה מביטה בה המומה.

"אני ליילה" היא אומרת כעבור  כמה רגעים של שתיקה.
"בונה" בונה אומרת, "אפשר... אפשר לראות מה את עושה?" היא שואלת.
"בטח, אם תביני"
בונה ניגשת למחשב ורואה שם אלפי ספרות ואותיות בשפה לא מוכרת זוהרות בירוק על מסך שחור.
"וואו" בונה לוחשת לעצמה.
"מגניב, נכון?" ליילה מחייכת אליה.
בונה מרגישה מובכת כשהיא נזכרת במה שליילה אמרה לה על השמיעה, ועל זה שהיא כנראה שמעה את מה שהיא לחשה.
"את מאקדמיית השמיים, נכון?" ליילה שואלת.
"לא, אני מאקדמיית האדמה" בונה אומרת, "ילדה טבע, אני אוהבת את המסלול אבל הילדים לא נחמדים כל כך"
"את מספרת לי?" ליילה צוחקת, "אצלנו זה יותר נורא, הלימודים קשים וגם המורים קשים. התלמידים בכלל נוראיים. חוץ... חוץ מאולי..." היא מפסיקה לדבר.
"חוץ ממי?" בונה שואלת בסקרנות.
"יש ילדה אחת, אבל אני בכלל לא בטוחה אם היא בקטע שלי" ליילה אומרת.
"את דלוקה עליה? זה נהדר! מי זו?" בונה מתלהבת, "ספרי!" היא פוקדת.
ליילה מצחקקת, "ג'נון קוראים לה, אבל היא מסתובבת כל הזמן עם נער אחד מאקדמיית העולם התחתון, בחור גבוה כזה, אני מניחה שהם זוג" היא נאנחת וממשיכה, "יש לה קארה קצת אדום, היא לא ממש גבוהה, אבל גם לא נמוכה. אה והיא ממש חמודה. היא מסוגרת כזו בתוך עצמה אבל היא נחמדה. היא מעניינת כזו... לא יודעת..."
בונה מקשיבה ומסתכלת על ליילה בהבנה.

הצלצול נשמע.

"שיט! אני אאחר! אוכל אולי... אוכל אולי לראות אותך בקפטריה יותר מאוחר?" בונה קמה ממקומה והולכת לכיוון דלת החדר.
"בטח" ליילה מחייכת, "שולחן 17, מימין. היה נעים להכיר, בונה"
"גם אותך ליילה" בונה מחייכת וסוגרת את הדלת אחריה.
היא מביטה ימין ושמאל לראות שרונה וג'נה לא שם והולכת לכיתה שלה.

לא מהעולם הזה - רולפליי(ההרשמה סגורה)Where stories live. Discover now