חדר הנחיצות

36 3 0
                                    

הארי ודראקו נפגשו בשעת ערב מאוחרת בחדר הנחיצות, מקום ששמר על סודותיהם מכל השאר. החדר היה מואר באור רך ונעים, כורסאות נוחות ושולחן קטן עם מנורת לילה הקימו אווירה אינטימית ומזמינה.

הארי עמד ליד החלון, מביט החוצה אל הלילה החשוך, כשהוא שמע את הצעדים הקלים של דראקו מתקרבים מאחוריו. הוא הסתובב לאט, ליבו הולם בחוזקה כשעיניהם נפגשו. המתח בין השניים היה מוחשי, מתערבל באוויר כמו קסם עתיק ובלתי נשכח.

דראקו התקרב בשקט, מבטו נעול בעיניו של הארי. "הארי," הוא לחש, קולו רך ומלא תשוקה, "ידעתי שתבוא."

הארי חייך קלות, מתקשה להסתיר את הרגשות שהציפו אותו. "לא יכולתי להישאר רחוק ממך," הוא אמר, קולו רועד במקצת. "יש משהו בך שמושך אותי בצורה שאין לה הסבר."

דראקו הניח את ידו על לחיו של הארי, מגעו עדין וחם. "אני מרגיש אותו דבר, הארי. מאז ומעולם היה משהו בך שגרם לי לרצות להכיר אותך יותר."

הם התקרבו זה לזה, המרחק ביניהם מצטמצם עד כדי מגע. נשימותיהם התמזגו, והארי הרגיש את חום גופו של דראקו קרוב כל כך לשלו. הם עמדו שם, מביטים זה בזה בעיניים מלאות אהבה ותשוקה, ולבסוף, הארי לא יכול היה להתאפק עוד. הוא משך את דראקו קרוב אליו ונישק אותו בעדינות, שפתותיהם נפגשות בנשיקה עמוקה ומלאת רגש.

התחושה הייתה מושלמת. שפתותיו של דראקו היו רכות על שלו, והמגע העדין של ידיו סביב מותניו של הארי הרגיש נכון כל כך. הם נפרדו לרגע, מביטים זה בזה בעיניים מבריקות וחיוך רחב על פניהם.

"אני אוהב אותך, דראקו," הארי לחש, מרגיש את הלב שלו מתפוצץ מאושר.

"אני אוהב אותך גם, הארי," דראקו השיב, קולו רועד מהתרגשות. "כל כך שמח שמצאנו אחד את השני, למרות כל המכשולים."

הם עמדו שם, מתחבקים בחדר הנחיצות, מרגישים שהעולם כולו נעלם והשאיר רק אותם ואת אהבתם. המגע העדין, המבטים המלאים ברגש, והתחושה של להיות יחד היו כל מה שהם היו צריכים ברגע הזה.

וואנשוטים חמודים של דרארי- (Drarry)Where stories live. Discover now