כנועה

5

נקודת מבט של הגבירה.

כשחזרתי הביתה, בשעות הלילה המאוחרות, רוב העבדים ישנו במרתף.
עליתי לחדרי כששבע הולכת אחרי בדממה, מחכה לאישור לישון לאחר שאראה שעשתה את עבודה כפי שצריך.
אני הולכת במסדרון הארוך והחשוך, כשעקביי ונשימותיה של שבע הן הרעש היחיד שנשמע.

והנה היא שם.
זונת המין הקטנטנה והחדשה שלי.
אני מתקרבת אליה ומתבוננת, בוחנת כל חלקיק זעיר שבה.
רגליה אזוקות בפיסוק, היא לבושה רק בפיסת הבד השחורה שקניתי לה, צמודה והדוקה לגופה כמו תחתון, אך משמשת כטיטול.
קולר על צווארה עם מספר לולאות עליו וידיה אזוקות אל הקולר.
״על כמה?״ אני שואלת את שבע כשאני מזיזה את שערה של המתוקה שלי מפניה הישנות.
״8 גברתי״ היא לוחשת
״תעלי ל10.״ אני פוקדת ומחייכת כשאני רואה את רגליה הרועדות של התינוקת שלי.
״כן גברתי״ שבע לוחשת ולוחצת על השלט.

את התוכנית שלי לגבי הזונה שלי תכננתי הרבה.
עד לרמת שלמות מדוייקת.
הרי היא צריכה להבין שחיה הקודמים אינם יחזרו, ולא חשובים יותר כלל.
מהיום והלאה, היא לא תהיה דבר מאשר בובת השעשועים שלי.
ולכן, מעמדה לא אמור להיות זהה לשלי. ולעולם לא יהיה.
נעליים ובגדים לעולם לא תלבש.
וידיה יהיו אזוקות תמיד לקולר שעל צווארה על מנת שתבין שהיא אינה יותר מבהמה בשבילי. חיית מחמד.
בתוך הטיטול השחור והצמוד שלה, שנראה כאילו הוא מעור, יש ויברטור שלא מפסיק לרגע.
על העוצמה הכי חזקה.
מרעיד את כולה.
ובכך, התנהגותה תהיה יותר בהמתית.
הטיטול שלה תמיד יהיה רטוב מחרמנות, ופיטמותיה קשות כאבן.
בכל פעם שתראה אותי, חושיה יתחרפנו לחלוטין מחרמנות, והיא תפעל כמו בהמה.
ברור שלי שאצטרך לאלף אותה, הרי ברמת חרמנות שבה היא תמצא את עצמה בימים הקרובים היא לא נפגשה מעולם, אך אלמד אותה איך להיות החיה המושלמת בשבילי.

כר היום, כאשר הייתי צריכה להלחם בה שתפסיק ללקק אותי, הבנתי עד כמה כנועה היא.
עד כמה צמאה לשליטה היא.

גניחה נפלטת מבין שפתיה העבות וחיוכי מתרחב.
אויש מתוקה שלי.
יהיה לנו כל כך כיף ביחד.