"הו היי חשבתי שאת ישנה" אמרתי בחוסר טקט
"אמממ כי ישנתי עד לפני שנייה" היא אמרה בהלם
"זה- זה לא מה שאת חושבת" מלמלתי ביותר שאלה מתשובה
"זה נראה לי כן מה שאני חושבת" היא אמרה
"מה את חושבת" שאלתי
"שאתה ראש של כנופיית פשע שאני די בטוחה שעם תגיד את השם שלה אני אכיר אותה" היא אמרה
"כן זה מה שאת חושבת" אמרתי
"טוב אני- אמממ אני נראלי- לאידעת" היא אמרה והתחילה לנעול נעליים
"לא בבקשה אל תלכי" אמרתי ותפסתי לה את היד
"תן לי ללכת" היא אמרה בביטחון
"לא עד שתקשיבו לי" אמרתי
"בבקשה תן לי ללכת" היא אמרה הקול רועד
"לא תקשיבי לי"
"לואי אתה מכאיב לי רק תן לי ללכת" היא נשפה בשקט
"אני מצטער לא התכוונתי" מלמלתי והרפיית קצת מהיד מיד קייט משכה את היד ויצאה החוצה
"אני אתקשר אלייך?" שאלתי
"אני מעדיפה שלא" היא אמרה והלכה מהר מעיפה בי מבט לא בטוח
"הרסתי את זה" אמרתי ודפקץי את הראש בקיר
"לואי הכל בסדר?" הקול של ליאם עלה מהטלפון ששחכתי פתוח
"ליאם סתום ואל תעצבן אותי" אמרתי וניתקתי את השיחה
צריך לעבור לתכנית ב׳
YOU ARE READING
Competition
Fanfiction״ אתה לא תתעסק עם החברים והחיים שלי שמעת?!״ ״למה מה תעשי לי?״ ״אני אהרוס אותך כמו שאף אחד לא הרס מישהו״ ״אני מחכה בקוצר רוח עיניים יפות״ ״חכה חכה״ ״את תראי אני עוד אחכה...״ ~~~ החיים של קייט היו בסדר גמור עד שהוא הגיע ופתח בה צדדים שהיא לא הכירה מאז...
