שיעור תעופה היה מזעזע, תלמיד סלית'רין בשם דראקו מאלפוי חטף להירקה ולהייזל את השרביטים בטענה ש'זה מגיע למתחזות בוצדמיות.' ובכך כמעט גרם להשמדת היקום בזעמם האדיר של רימה וניקו.
"לא הרבצתי לו בפרצוף, אני... ליטפתי אותו." טען ניקו באותו ערב, כשישבנו בפינה הרחוקה של חדר המועדון.
"כן, משכנע ביותר." אמרה הייזל, "אבל אתה עדיין חייב להעתיק את העבודות ההן מחר בלילה."
"זה טפשי, למה שעבודות יגרמו למאלפוי להפסיק להציק לכן?" אמר סנופקין, או הסנופקין, כמו שקרא לעצמו לפעמים.
"העולם הוא טיפשי, הסנופקין." אמרתי, ויכולתי ממש להרגיש את פנינת החוכמה נופלת מהפה שלי ומתגלגלת על הרצפה.
אנבת' צ'ייס חצתה את החדר ונשענה על גב הכורסא של ניקו.
"אתם לא אמורים ללכת לישון? אחת עשרה עכשיו." היא אמרה, או פקדה, תלוי איך חושבים על זה.
"את לא אמא שלנו!" קרא ניקו וניסה להעיף את היד שלה מגב הכיסא.
"נכון, אני בהחלט לא אמא שלך, וגם לא הייתי רוצה להיות, ניקולו. אבל יש לימודים מחר ורצוי שלא תרדמו בדרך לכיתות." אנבת' החזירה את היד של ניקו לשולחן ופרעה את שיערו.
"באמת מאוחר, בואו נעלה למגדל." אמרה רייצ'ל.
🌾
עברו כמה שבועות, שלא לדבר על חודשים, והתחלתי להתרגל להוגוורטס ולשגרה ההזויה שלו. הייתי קמה בשבע וחצי, נאלצת להקשיב להייזל שרה את כל wicked בתא הסמוך במקלחת, (האמת, היא הייתה די טובה.) יורדת ואולם הגדול ואוכלת ארוחת בוקר בפינה של תלמידי שנה ראשונה בשולחן גריפינדור. ואז הולכת לסבול בשיעור שיקויים או להנות בשיעור תורת הצמחים.
"למה את תמיד אוכלת רק אפרסקים?" רייצ'ל שאלה אותי ביום אחד בנובמבר, אולי זה היה ליל כל הקדושים, לא הייתי בטוחה בלי לוח שנה. "אכלת בערך עשרה בשלושת הימים האחרונים."
משכתי בכתפיים, להירקה הייתה אובססיה לתה, אז לי מותר לאהוב אפרסקים.
כדי לשעמם אתכם בצורה מקסימלית, אספר לכם את ההיסטוריה שלי עם אפרסקים.
פעם לסטר סיפר לי על אמונה יפנית, שאומרת שתינוקות זכרים נולדים מכרוב ותינוקות נקבות נולדות מאפרסקים. באותו רגע הבנתי למה שווה להיות בת.
בפעם אחרת קארן וג'ק נסעו לאיזו חתונה והשאירו אותי עם לסטר, שלא ידע להכין שום דבר חוץ מהפנקייקים הדוחים שלו. אז אכלתי רק אפרסקים במשך עשרים וארבע שעות. זה היה מדהים.
"אל תזלזלי באובססיה שאפשר לפתח למאכל מסוים." אמר לה וויל, "החבר של בת הדודה שלי, אנבת', אוכל כל דבר שנצבע בכחול, במיוחד עוגיות, אני חושב שהוא שותה צבע מאכל כחול טהור במקום קפה."
YOU ARE READING
מג מקפרי ואבן החכמים
Randomיש הארי פוטר בנו של פוסידון, ויש פרסי ג'קסון נכד וולדמורט, אבל האם שמעתם אי פעם על מג מקפרי הנבחרת?
