החיים שבמוות שלי

הנשף בה' הידיעה

טוב,
בעצם כרגע אני בכרכרה בדרך לנשף אחרי יומיים שבהם בקושי נשמתי.
מהרגע שרודריק הבין שבעצם אלינורה יודעת לרקוד ולהתנהג בנימוס אבל אני לא...
הוא התחרפן .
ביומיים האחרונים למדתי לסמוך על האינסטינקטים שלי כי הגוף שלה או שלי או של מי שזה לא יהיה יודע לרקוד ולהתנהג בנימוס אבל אני לא,
זו ממש חוויה מוזרה.

רודריק הסביר לי שבעצם בגלל ההתנהגות המגעילה של אלינורה עדיין לא עשו לה חשיפה,
לפחות זה, פיוו.
חשיפה זה בעצם כשמישהי ממעמד אצולה גבוה נחספת לעולם האצולה ומראים אותה לכולם ועושים נשף לכבודה.
לי/ אלינורה/ החלטתי שאקרא לזה לי במקום לפתח פיצול אישיות, לא היה כזה ובעצם אף אחד לא יכיר אותי, יאי.

אזז, המצב כרגע: אני הולכת לנשף הכי גדול בשנים האחרונות, בלי לדעת איך באמת להתנהג,
בלי להכיר אף אחד,
ובלי שאף אחד מכיר אותי.
כל זה בשמלה לא נוחה ועקבים גבוהות,
לא יכול להיות טוב מזה.
אוף סתם סתם, אני מכניסה את עצמי לדיכאון.

מודה שאני אוהבת את השמלה הזאת, תמיד חלמתי לנסות להיות קצת פרינססה כזאת.
וזה לא באמת פיזית הנשף הכי גדול,
אלא כנראה רק הכי חשוב בשנים האחרונות.
הנסיך יורש העצר הגיעה לגיל 20 והוא צריך  להתחיל לחפש כלה...
אז כמובן שבמקום שהוא יחפש יעשו לו נשף שלם לכבודו שבו מביאים את כל בנות המעמד הגבוה כדי שיראה איך הן,
הוא ממש מפונק.
מסכן, כבר יש לי דעה שלילית עליו לפני שפגשתי אותו,
לא שזה יזיז לו או משהו אבל עדיין,
עדיף לא לשפוט מישהו מראש.

הכרכרה החלה להאט ולבסוף נעצרה ( כמובן שלבסוף היא נעצרה כי כשהיא נעצרת זה הסוף...)
ריין תתאפסי על עצמך,
וואו מלא זמן לא קראתי לעצמי בשמי האמיתי, או שאולי זה כבר לא שמי האמיתי?!
טוב, זה לא עזר לי להתאפס.
נראה לי פיתחתי הפרעות קשב וריכוז ביומיים האחרונים.

דלת הכרכרה נפתחה על ידי משרת מהארמון.
הוא קד לי וחיכה שאצא.
אני מזמן כבר הגעתי למסקנה שנימוסים זה מטופש.
למה אדם צריך להתנהג אלי ככה רק בגלל שבשורה האחרונה יש לי יותר כסף ממנו?!
מטופש כבר אמרתי?!
נשמתי עמוק ויצאתי
על החיים ועל כל הבטטות.
( אחרי מה שקרה לי עם המוות העדפתי להשתמש במושג בצורה הזאת)

פתאום שמתי לב לארמון שמולי, וואו איזה מחזה מרהיב.
ממש כמו בסרטים, רק שבמציאות זה הרבה יותר מגניב.
הרגשתי כאילו הכניסו אותי לטייק של סרט שהוא בארמון בלי לספר לי.
מולי היו מדרגות רחבות שבצדדים שלהם משרתים עומדים ובסופן דלת ענקית .
עליתי במדרגות וכשהגעתי לדלת מודה שהלב שלי האיץ מהתרגשות.
ראיתי שזה אשכרה נשף נשף.
הדלת שממנה נכנסתי היתה כאילו כניסה לקומה העליונה ככה שכל האנשים היו מתחתי ( בעיקר נשים אפילו שלהפתעתי כן היו מעט גברים)
מולי היו מדרגות  עם שטיח אדום שיורדות למטה ובצדדים מין מרפסות פנימיות שאין לי מושג איך מגיעים אליהן.
במורד המדרגות היה פשוט אולם נשפים במלוא תפארתו.
רחבת ריקודים באמצע,עבדים בלבוש מכובד מסתובבים ומציעים דברים, גברות עם שמלות מהודרות, בופה ענק( שאני הייתי קוראת לו ארוחה אבל אני מניחה שזה הבופה)
ופשוט עושר שמוצג לקהל הרחב.
במרכז התקרה היתה נברשת ענקית ובכללי הכל היה מוגזם.
פתאום השמלה שלי הרגישה קצת פשוטה ליד כל השמלות האחרות.
אבל לא אכפת לי,
אני אוהבת אותה אז שיקפצו לי.