the hatred of love

39🔞

נכנסתי לחדרה של מלאני בסערה ״אנחנו עפות מכאן עכשיו!״ אמרתי והתחלתי לארוז חזרה את הדברים שלנו ״חכי אליסון למה?״ היא קמה מהר מהמיטה שלה והתחילה לנסות לעצור אותו
״זה קייל הוא לא מה שחשבתי איך סמכתי עליו!״ אמרתי בכעס עצמי
״בבקשה תירגעי ותספרי לי מה קרה כי אני לא מבינה כלום!״ כעסה

נאנחתי והתיישבתי על המיטה שלה ״הבן זונה הזה!״ אולי זה לא חינוכי לקלל ליד הילדה בת ה15 שלי אבל לא יכולתי לרסן את עצמי
״קייל?״ שאלה באי הבנה מוחלטת ״כן קייל״ השבתי.

סיפרתי לה הכל משמיטה את החלק שרציתי להודות בריגשותי אליו
״הוא לא היה עושה את זה״ הניחה את כף יד על פיה בזמן שדמעות עמדו בעיניה
תפסתי בפניה ואמרתי ״אנחנו לא צריכות אותו אני אמרתי שיהיה לך טוב אז זה מה שיהיה״

ישבנו יחד לארוז את כל מה שפירקנו והתחלנו לבוא להוציא מה שיכולנו לרכב הקטן שלי.

מלאני הלכה להביא עוד ארגזים בזמן שאני סידרתי את מה שיש באוטו עד שלפתע שמעתי מאחורי ״אתן לא הולכות״ איך הוא מעז בכלל להראות את פרצופו וגם לתת לי פקודות
״למה נראה לך שאני אקשיב לך?״ אמרתי והסתובבתי אליו רואה איך הוא לבש את החולצה הקצרה והשחורה שלו, המכנס המחויט שגם הוא שחור והבלורית שמסודרת בג׳ל לאחור
״את תקשיבי לי בגלל שהבת הקטנה שלך נמצאת אצלי״ אמר עם חיוך מגעיל
בלי לחשוב פעמיים רצתי לבית שהיה אמור להיות שלי וחיפשתי את מלאני
״מל!!״ צעקתי ברחבי הבית מתפללת שתענה
צעקתי שוב עוד כמה פעמים, נכנסתי לחדר שלה אבל היא לא פה.

רצתי חזרה לבחוץ רואה את שקייל נשאר באותו מקום.
דחפתי אותו על המכונית וצעקתי ״איפה הבת שלי!״ כעס זה הרגש היחיד שהרגשתי
״תרגעי פצפונת הבת של בטוחה לבינתיים אבל אם לא תבואי היא כבר לא תהיה כל כך בטוחה״ פחד מלא אותי הוא מוכן לעשות דברים אפילו למלאני למרות שחשבתי שהתחברו
״למה אתה עושה את זה?״ שאלתי והורדתי את ידיי ממנו
הוא הרים כתפיים ואמר ״זה כיף״ כשאמר את התשובה הזדעזעתי, קייל האיש שחשבתי שלא כמו כל ראשי המאפיה, שחשבתי שהוא באמת יכול להיות טוב ריסק את כל המחשבות האלה בשניה

״אתה חולה בנפש״ אמרתי והלכתי כמה צעדים אחורה מנסה כמה שיותר להתרחק מהמפלצת הזאת.
פעם חשבתי שאני מפלצת, שאני נוראית וכעסתי על עצמי כל יום אבל אחרי שראיתי שיש אנשים כמוהו שבאמת לא אכפת להם מחיים של אנשים אחרים הבנתי שאני כלום לעומתם.
אם רצחת וישנת אחרי זה טוב בלילה זה אפילו יותר גרוע מהמעשה עצמו.

לא אכפת לו מרגשות, לא אכפת לו מאנשים הוא מסתכל רק על עצמו אכפת לא אך ורק מעצמו
לא שמתי לב שקייל התקרב אלי עד שתפס בפני והפנה את מבטי אליו
״כן תיסתכלי עלי בעיניים המבועתות האלה, תביני כמה רע אני, תפחדי על חייך כשאת לידי״ הוא חייך חיוך מעובת ומשוגע שגרם לי לצמרמורת רעה
הדבר היחיד שרציתי זה לברוח ומהר