*כעבור 15 שנה*
אני מרגישה רע, יאוש ,אבל עם תקווה. תקווה קטנה שתציל את ברוק...
עברו 15 שנים...
אני עוד כמה ימים בת 20 וברוק ברוק... כבר הפסקתי לספור...
למדתי למעני ולמען ברוק..
חרשתי קיבלתי את הבאקלוריה עבדתי כמלצרית כטבחית כמנקה הכל... רק כדיי לחסוך לבית שאני וברוק נחייה בו...
במהלך ה15 שנה לא וויתרתי...
לא יצאתי עם שום בן...
תמיד הייתי שם
עם ברוקלין.
כל שנה ביום הולדת שלי הייתי יוצאת לאגם וקופצת . רציתי ללכת לברוק , הוא הייה ונשאר הכל בחיי...
" מרי מרי...,?" אמה( אמא של ברוק) צעקה מהחלון..
"היי "אמרתי
" מה קורה מריאל?" היא שאלה
"סביר :-) מה איתכם?איך דיווד"שאלתי
" גם:-) דיווד הלך למשחק כדורגל בברזיל עם צאו( אחיו הקטן של ברוק)"היא השיבה
" א מגניב שיהנהה" אמרתי
"מריאל באתי להגיד לך שאני לוקחת את ברוק לאוסטריה שימצאו לו תרופה ..."היא אמרה
מהה
מה עובר עלייה ..
YOU ARE READING
״don't leave me alone "
Romanceמריאל וברוקלין ילדים בני 5 חברים טובים שהכירו כבר מלידה . הוא הבן של שחקן כדורגל מפורסם. והיא הידידה הכי טובה שלו. הוא אהב אותה יותר מכל דבר . והיא אותו, עד שיום אחד ביום הולדתה ה6 קרה אסון , שהרס לשניהם חיים שלמים . "I will never give up on you" סי...
