נ.מ הראל
אני ורומי היינו במטבח זה היה עוד סתם ערב רגיל, ״רומי רציתי להגיד לך כמה מילים״
״כן דאדי מה רצית?״
״אני מאוהב בך אני פשוט מאוהב בך את האור של חיי, את הכנסת לי קרן אור לחיי האפלים, בלעדייך אין לי אוויר לנשימה, אני כל יום מודה לאלוהים שיש לי אותך ורק אותך, את האושר שלי והסיבה שלי לחיות תמיד תזכרי את זה״
היא חייכה אליי את החיוך ששמור רק לי
״אהובתי רק המוות יפריד בינינו תמיד תדעי את זה אני לא אשחרר אותך ממני אף פעם״
היא צחקה ואהבתי את זה
ירדתי על הברך ופשוט עשיתי את מה שחיכיתי לעשות כל כך הרבה שנים
״רומי שלי התינשאי לי?״
היא בכתה בכי של אושר
״ברור שכן חיים שלי רק אתה צריך להיות בחיים שלי״
שמתי לה את הטבעת על האצבע ובכיתי ביחד איתה,
״אתה הבן אדם שהציל אותי מהסיוט שחייתי בו ואני מאוהבת בך כל כך הראל״
השם שלי היה כל כך יפה שהיא אמרה אותו
״אני אוהב אותך כל כך בייבי שלי אנחנו נעשה ילדים ונאהב אחד השני תמיד, המבט הזה שהבטתי לך בעיניים באותו יום במועדון היה לי ידוע שאת תהיי שלי, מזל שלקחתי אותך איתי ולא השארתי אותך שם״
היא צחקה ואני צחקתי איתה
רומי היא האור שלי
בזכותה אני הבן אדם שאני היום
אם לא היא אני בן אדם חי אבל עם נפש מתה.
אומנם ממש קצר אבל היה לי ממש כיף לכתוב את הספר הזה, אומנם לא התמדתי ואני מודה אבל החלטתי שעל אפילוג לא מוותרים והנה זה הגיע❤️❤️
