הראל חזר מעבודה וחיבק אותי חיבוק כל כך ארוך שהראה כמה שהוא התגעגע אליי ואני אליו ״תתלבשי מותק נלך לחנות רהיטים לבחור לך מיטה ארון ושידה״ ״אוקי״ עליתי במדרגות לאחר שסיימתי להתלבש וסידרתי תשיער ירדתי במדרגות,יצאנו מהבית ועלינו לאוטו והראל התחיל לנסוע ״רומי שקראת לי אתמול דאדי אהבת את זה?״ ידעתי שהיום הוא ישאל אותי על מה שקרה אתמול אבל לא ידעתי מתי וזה לא הכין אותי מראש ״אמממ נראלי שכן״ ״אין נראלי מתוקה יש כן או לא״ הסתכלתי ושתקתי אבל ראיתי שהוא לא אוהב שאני שותקת אז אמרתי ״כן אהבתי את זה״ הוא חייך עוד פעם עם החיוך הממכר שלו ״קטנה שלי את לא צריכה להתבייש פשוט תגידי״ לא משנה מה כבר התחלתי להבין שלא משנה מה יקרה ומה אני יוציא מהפה אני לא צריכה להתבייש ובטח ובטח שלא ממנו ״אוקיי הראל הבנתי אני לא אתבייש יותר מבטיחה״ ״יופי מותק הכל טוב״ הגענו לחנות רהיטים ואמרתי להראל מה אני רוצה בחרתי מיטה וחצי ושידת איפור עם פנסים קטנים מסביב המראה וארון, בשלוש מילים בחרתי חדר של נסיכות, תמיד אהבתי את הסגנון של הלבן והורוד, ההובלה צריכה להגיע היום כי הראל שילם להם יותר מהרגיל בשביל שזה יגיע היום ולא עוד כמה ימים כי הוא ידע שאני צריכה את הפרטיות שלי, כל כך מתחשב מצידו, התיישבנו באוטו והוא אמר ״מותק שנגיע הביתה אני רוצה לדבר איתך על כמה דברים״ מעניין אילו דברים ״אוקיי הראל״.
הגענו הביתה והתיישבנו על הספה ולבסוף הוא שבר את השתיקה שעברה בבית ״רומי אני יודע שאנחנו מכירים רק יום אבל אתמול שראיתי אותך הבנתי מהר מאד שאת תהיי שלי ועוד יותר רציתי לשמור עלייך אחרי שסיפרת לי שההורים שלך עזבו אותך בגילך הצעיר ביותר״ חייכתי אליו ואמרתי ״אני אוהבת אותך הראל ואני אוהבת את האכפתיות שלך ואת הרגש שלך זה כל כך יפה בך״ הוא הסתכל עליי ברצינות ואמר ״ומה שרציתי לדבר איתך הוא על אם את רוצה שאני יהיה הדאדי שלך ואת תהיי הבייביגירל שלי לתמיד״ וואו רק המחשבה שהוא ישלוט אותי העלתה לי חיוך על הפנים, אני ידעתי מה זה קראתי על זה הרבה ספרים וזה תמיד הדליק אותי ״כן הראל אני אשמח מאד להיות הליטלגירל שלך לתמיד״ ״אז בבקשה תקראי לי דאדי ולא הראל יותר בחיים״ ״אוקיי דאדי״ ״יותר מאוחר אני אביא לך טפסים ותעברי עליהם יש שם את ההסבר של מה שהולך להיות בינינו מובן?״ אני ממש אוהבת את זה וגם את הדאדי החדש שלי ״אוקיי דאדי״ ״ילדה טובה״.
