לראות אותך בסוף

פרק 4 - ג'ני

אחרי שנחתתי ועברתי את כל הבידוק והכל יצאתי משדה התעופה, אני יכולה להספיק לתיכון. יש לי עוד מלא זמן. אבל האם זה שווה ללכת היום או מחר. רציתי לראות את טקסס. אבל עדיף שאלך לתיכון. חיכיתי לאחת המוניות שיכולות לקחת אותי לדירה ששכרתי. אני רואה את אחת המוניות ומתקדמת לעברה. " היי אתה פנוי אני צריכה מונית" אני אומרת בחיוך. " כן אין בעיה בואי תיכנסי " הוא אומר בנימה עדינה . הכנסתי את המזוודה שלי לבאגז ויושבת ליד הנהג.
" אז לאן את צריכה חמודה" אני אומרת לו את כתובת הדירה שלי ואז הוא מתחיל לנסוע. לאחר חמש דקות הבנתי שהגענו ושאני צריכה לרדת. '' תודה רבה לך" אני אומרת ותוך כדי מביאה לו את הכסף. אני מתקדמת לעבר הדירה שלי. הקבלן לפני שבוע אמר לי שהוא ישאיר לי את המפתח מחוץ לדירה שלי. אני עולה במעלית החדשה של הבניין. רק מקווה שהיא לא תתקע. הגעתי לקומה שלי ועיניי נפערות פאק אני ממלמלת לעצמי כל הקומה חושך ללא אור ללא כלום. אני מנסה להתקדם החוצה ממעלית כי אם אעשה תנועה לא נכונה אני איפול על המזוודה או שהיא תפול עליי. הצלחתי לצאת בבטחה ממעלית . אבל אני לא יודעת איפה הדירה נמצאת. החלטתי לחפש כל דירה בקומה עד שמצאתי את המפתח שליד הדלת. המזוודה הענקית שלי נופלת עליי ואני יחד נופלת איתה " הוו פאק אני מלמלמת לעצמי . אני מצליחה לקום ולפתוח את הדלת עם המפתח . ואפילו יש לי זמן להספיק לתיכון. אני פותחת את המזוודה ולוקחת את הפוטר הענק שלי. אני מתלבשת, לוקחת את התיק שותה קפה ויוצאת. הדרך כל כך יפה לתיכון באמת... אני בקושי מצליחה במתמטיקה.  ואני צריכה מורה טוב בתיכון. אני בטוחה שיהיו טובים מפי רוז.
אחרי 10 דקות הליכה, הגעתי לתיכון, גדול כל כך ועוצמתי. הרבה תלמידים ליד הכניסה וכולם עוצרים ואז מסתכלים עליי.  מרוב בביישנות שמתי את הכובע של הפוטר על הפנים שלי כדי שאף אחד לא יסתכל עליי. התקדמתי לכיתה ולפי מה שהבנתי אני כיתה יב 5 . אני מתקדמת לעבר המסדרון הענקי שכנראה שם כיתות יב. אני הולכת והולכת עד שהגעתי לכיתה. אני נכנסת ורואה שכל השולחנות ריקים. אני מתקדמת לעבר השולחן שאני רוצה. הוא בסוף השורה הראשונה.
אני מתיישבת ומחכה לכל התלמידים עד שישמע הצלצול. אני שומעת פטפוטים מחוץ לדלת כנראה עוד תלמידים הולכים להיכנס. ואז אני רואה את הדבר הכי יפה שראיתי בעולם . גבר. מטר 1.9 שיער חום שופע. עיניים כחולות בוהקות. עיני נפערות מרוב יופי שעוד רגע הם נופלות מפניי . הוא מסתכל עליי בלבול ולא מבין מי אני. טוב זה בסדר, אני מבינה. הוא מתיישב במקומו ואחריו נכנסת מישהי וגם מסתכלת עליי. אלה לא בבילבול, אלה בכעס. לאחר מלא תלמידים שנכנסים לכיתה ומסתכלים עליי בבילבול, נשמע הצילצול. שני תלמידים נכנסים לכיתה בריצה ואחריהם המורה.
" בוקר טוב תלמידים " המורה אומר .
" בוקר טוב המורה " התלמידים מברכים.
" היום הגיעה לכיתתנו תלמידה חדשה , ג'ני בואי אליי חמודה " המורה קורא לי .. ואני קמה בביישנות ומתקדמת לעבריו " ג'ני תציגי לנו את עצמך".
שמי ג'ני אני במקור מקליפורניה ועכשיו עברתי לטקסס וזהו". אני חושפת את פני. ואז זה קרה אני רואה את הגבר הזה . פעור עיניים. מה לעשות. " טוב תודה ג'ני תחזרי למקומך בבקשה " . חזרתי למקומי וכל השיעור עיניין אותי רק הגבר הזה . כל השיעור הסתכלתי רק עליו. שנגמר השיעור החלטתי לפנות אל המורה. " הו היי המורה מה נשמע רציתי להגיד לך דבר ראשון מה שמך כי לא אמרת לי."
" שמי רוקי לינדס " הוא אומר בחיוך.
" ודבר שני תוכל להגיד לי מה שמות התלמידים " אני אומרת בחיוך.
אז הוא אומר בחיוך " גם את זה שהסתכלת עליו כל השיעור". מה. מה אני עושה עכשיו. תחשבי ג'ני. אני מהנהנת במבוכה. " שמו לייקר דוסו " ..
תזכרי את השם ג'ני לייקר דוסו.
לאחר שהמורה אמר לי את כל שמות התלמידים אני יוצאת מהכיתה במבוכה וצועקת למורה תודה.
אני ממשיכה לעבר הקפיטריה למרות שאני לא רעבה. אני רואה את לייקר. יושב עם מישהי. זאת שהתסתכלה עליי בפרצוף כועס. ומחייך אליה. מה זה משנה לי. בנתיים אני רוצה לשמוע לנה דל ריי. הזמרת כל כך טובה שאני מרגישה כאילו ציפורי שיר שרות לי באוזן. אבל אז. לייקר הגיע. הוא מתיישב על השולחן כל כך חזק שיצאה לי צווחה " פאק " . כולם מסתכלים עליי. אני כל כך מובכת. " הוו סליחה שהבהלתי אותך" .
זה בסדר אני עונה במבוכה.
" היי שמי ג'ני אני במקור מקליפורניה ועכשיו עברתי לטקסס וזהו" אני אומרת לו . אני די כלבה. שזה מגיע לגברים. אז אני עושה את עצמי תמיד מטומטמת. " אהה רגע אתה לא איתי בכיתה " אני עונה בחיוך.
"כן" הוא די נשמע מבואס .
" אז מה רצית?" אני מדברת בחיוך פעור.
" ראיתי שדי הסתבכת במתמטיקה " הוא מחייך.
הוו תודה. אתה כלומר רוצה לעזור לי. אני עונה.
" כן , אם את צריכה כמובן." הוא מגרד בעורף.
תודה רבה אני משיבה. ואם תוכל לעזור לי זה ממש ישמח אותי. אני עונה.
אין בעיה, ניפגש בקפה צ'רי היום בשש זה מתאים." הוא מדבר מהר מאוד כאילו מישהו מתכנן להרוג אותו אחרי השיחה.
כן אין בעיה אני עונה .
"ניפגש " הוא קם מהשולחן והולך לשולחן שלו עם וורוניקה.
כנראה שהוא הולך לקבל הרבה מאוד על הראש משיחה איתי.
עכשיו. רק מחכה לשעה שש.