אולי גס אבל קולע

‏הוא נרדם בידיים של מישהי אחרת,

(המשך לכותרת- והיא מדלגת על השיר שלהם כל פעם מחדש.)

היא זוכרת את המבט בעיניים שלו, כשהוא אמר לה שזה נגמר.
היא זוכרת את האדישות, הקור,
הריקנות שבמבטו.
היא מקצרת את שיערה,
ומשילה מעצמה עוד שכבה שלה שהייתה שלו

היא חשבה שהשמיים תמיד יהיו כחולים,
והציפורים תמיד ישירו,

היא שורפת זכרונות שלהם,
ספריות שלמות של אלבומי תמונות
הנשרפות לאור האש
אי שם בפינות החשוכות במוחה,

הוא הביט בה ואפילו לא התנצל,
על שעד אתמול היה להם מחר.