אולי גס אבל קולע

שורש כ.א.ב.

עוד טריקת דלת
עוד ניתוק
החדר ריק מאוויר והקירות מתקרבים אלי
סוגרים אותי בפינות חשוכות
כהות ועמוקות
בצל של הפחדים והמחשבות שלי
אני יושבת לבד
פיסות הבד שעל גופי קרועות
שאריות של העבר שאני מסרבת להוריד מעצמי
כל יום מחדש בוחרת ללבוש
גם אם לא במודע
הריקבון בי גדל, אוכל את התאים שלי אחד אחרי השני
תמיד הייתי טרף קל לרגשות
אז הם מוודאים שלא ישאר ממני עוד
לא ישאר ממני קורבן או חיה פצועה
לא ישאר ממני תמימות או אהבה
לא תשאר אני

הירח כבר המשיך למחזור הבא שלו
ומתי אני?