Call Me Yours/lira_mor

𝖕𝖗𝖔𝖑𝖔𝖌𝖚𝖊

ג'יני:

לוק היה הבן הראשון שסמכתי עליו.

הוא היה הכל.

מעולם לא חשבתי שיבוא יום והוא יהפוך לכלום.

לוק, אני ואחיו הגדול של לוק, רוי, גדלנו יחד, חווינו חוויות יחד, ואז הגענו לגיל ההתבגרות, ושם דברים החלו להשתנות.

רוי התרחק ממני, הוא התחיל לתעב אותי, לוק ואני התקרבנו יותר, אפילו שבעבר רוי היה זה שהייתי מחכה לבלות איתו את הזמן יחד.

רוי תמיד אמר לי שהוא בן אדם רע, שאסור לי להיות בקרבתו ושהוא לא רוצה שאהיה בקרבת אחיו גם.

תמיד חשבתי שהוא רואה בי משהו לא מספיק טוב בשביל אחיו הקטן.

רק שנים לאחר מכן הבנתי שהוא עשה את זה לטובתי, שהוא ניסה להזהיר אותי.

לוק היה הגן עדן שלי, ורוי היה הגיהנום.

אבל לפעמים אנשים טובים הולכים לגיהנום ואנשים רעים לגן העדן.

האם אני רוצה להיות המלאכית השבורה של לוק או השטנית הטובה של רוי?

—------

ג'יני חטפה את ליבי ביום שהיא נכנסה אלינו הביתה לראשונה.

כי היא לא הסתכלה לראשונה על לוק, היא הסתכלה קודם עליי. וראיתי בעינייה שהיא ראתה אותי.

היא לא ראתה את הילד המופרע, היא ראתה את רוי האמיתי, זה שרק רצה שיתייחסו אליו כמו שמתייחסים לאחיו.

עם השנים אני ראיתי אותה גדלה ונהפכת לאישה עוצמתית ולוהטת, וכשהתחלתי להיכנס לעסק המשפחתי הבנתי שאני לא יכול לסכן אותה בקרבתי, אז התחלתי להתנהג אליה מגעיל, הרחקתי אותה ממני וניסיתי להרחיק אותה גם מלוק, הוא החליט להמשיך עם לשקר לה לגבי העסקים של משפחתנו.

למרות שהוא יודע שהיא שונאת שקרים.

היא הייתה שלי, גם אם כשעזבתי היא התקרבה יותר אליו, בסופו של יום עיניה נחתו עליי קודם, היא הסתכלה עליי בהערצה בעוד על לוק היא הסתכלה בחיבה ידידותית.

ולמרות שהיא שונאת אותי עכשיו, היא שלי. לא משנה כמה היא כועסת.

ג'יני לוקאס הייתה האישה שלי בעבר, גם אם לא היינו ביחד, והיא תמיד תהיה האישה שלי. גם אם לא נסיים ביחד.

—--------

השקרים מכלים אותי מבפנים, כשהיא צוחקת הלב שלי פועם כמו מטורף.

אני משקר לה בפרצוף, על דברים שאם היא תגלה היא לעולם לא תסלח לי עליהם, אבל האם אני אהיה מסוגל לספר לה את האמת בידיעה שזה יקרע אותנו?

בידיעה שהיא כבר לא תהיה לידי, תחזיק את ידי ותשחק בשיערי?

אחי תמיד ידע להיות האחראי, אבל אני לא רוצה להיות אחראי, אני רק רוצה להיות שלה.

להיות שלה למרות שהיא תשנא את מה שאני עושה.

להיות שלה כי זה מה שנועדתי להיות.

לא משנה מה.