שבויה בין ידייה 🏳️‍🌈❤️

פרק 21

נקודת מבט וולריה:

רואים שסשה רצתה להגיד משהו אבל לא אמרה כלום , ראיתי אותה מסתכלת בעיניים מתות ולא מרוכזות , הלכנו לישון ושקמתי לקחת כוס מים ראיתי אותה פשוט עומדת בסלון , "סשה את בסדר?" שאלתי ,

היא לא הגיבה , אבל לא כמו הפעמים שהיא פשוט מתעלמת , "סשה?" קראתי שוב זה היה נראה כאילו היא כלואה בסוג של טראנס כזה כאילו שד נכנס בה , הכוס שהייתה בידיים שלי החליקה "סשהההההההה" צרחתי ,

הרגשתי את הזכוכיות נכנסות לרגליי הכואבות , והרגשתי כאילו גופי עומד להתמוטט , סשה הרימה אותי במהירות ודיברה אלי ב- רכות , היא מעולם לא דיברה אלי ככה , בטון מרגיע כמו עכשיו ,

האישה האחרת בעלת השיער השחור ירדה למטה וסשה אמרה לה להביא פינצטה , ולנקות את הזכוכית , סשה הוציאה בעדינות את הזכוכיות , דמעות ירדו מעייני מחזור בוגדני , "מה יש וולרי?" סשה שאלה ,

קראה בשם חיבה שמעולם לא קראה לי בו , ונשמע שהומצא במיוחד בשבילי , לא רציתי להגיד כלום רק ידעתי שעוד דמעות יצאו , חיבקתי אותה ככה בלי מילים , בלי להגיד כלום , "כואבת לי הבטן" בכיתי לה לאחר שכאב חד חתך את בטני מבפנים ,

"כואב לי והמחזור הזה הורג אותי כל כך שבא לי למות" אמרתי , סשה ליטפה את פני בעדינות "היי אל תדברי ככה , אל תאמרי את זה אף פעם" סשה ציוותה עלי , ושוב היה נראה שרצתה להגיד משהו , אבל שוב לא אמרה ,

היא קראה לאיגור ואמרה מילים לא מובנות ברוסית הדבר היחיד שהבנתי היה "שוקלטה" , "יש לך סיגריה?" שאלתי את סשה, מרשה לעצמי לשבור את כל החומות ,

את כל החומות והגבולות בנינו שהיא בנתה והציבה מההתחלה , זאת מעולם לא הייתי אני , זאת היא שציוותה עלי , וגרמה לי להרגיש כאילו לא הייתי דבר מלבד , חפץ שלה או צעצוע כדי לשעשע אותה ,

כאילו הייתי רכוש שלה , ולא דבר מעבר , "את לא ..." סשה התחילה להגיד אבל צעקתי וקטעתי אותה : "לא אני לא שכחתי את מקומי , ונמאס לי להתנהג כאילו אני זונה שפחה שלך , כאילו אני איזה צעצוע או חפץ שלך , ולא לא שכחתי" התפרצתי עליה בדמעות וכעס ,

שעייני בערו מכעס , אבל מתוכי בכי איים להתפרץ , "רק רציתי לשאול אם את לא מעשנת?" סשה אמרה , אני סתם יצאתי עליה , סתם צרחתי עליה , והזכרתי לה שתוך שניה היא תוכל לעשות מה שתרצה בי כי אני שבויה ,

הכוונה שלה בכלל לא הייתה רעה... דמעות התפרצו מעייני הפעם לא מחיתי אותם או הסתרתי אותם , אני לא יודעת מה עובר עלי , כנראה הידיעה שעברו כבר שנתיים , שנתיים ואני כל כך הרבה זמן פה כלואה , אני הייתי בת 17 היא הייתה בת 19 , שנתיים עברו ,

שנתיים שהייתי אמורה ורציתי להספיק כל כך הרבה דברים , כעס התמלא בי , אני כבר ברחתי והיא צדה אותי כמו איילה פצועה , לא העברתי אפילו לא חודשיים באוקראינה , זה , זה כן אשמתה סשה הביאה לי סיגריה ומצית , ואני התיישבתי לידה במרפסת , "כמה זמן עבר?" שאלתי ,