בידיים שלו

2.קלואי

"סליחה על האיחור המורה אני-" "שבי ותשתקי" הנהנתי וישבתי במקומי ליד אלכס, סתם עוד ילד שחושב שהוא מאה ממאה ובמקרה חבר של ריף. "עשית שיעורים?" אני מנידה בראשי למרות שעשיתי, אני לא הולכת להיענש שוב, "שקרנית הוא חוטף את המחברת מידי ומעתיק את הכל, "מישהו כאן לא עשה שיעורים?" כמה ילדים מרימים את ידם ואלכס לא, בן זונה. "אלכס איך הגעת לתוצאה של התרגיל"  הוא שותק ואני מגכחת, "סתמי זונה" הוא בועט ברגלי "אחותך זונה" אני מחזירה והוא מתעצבן, "חכי חכי עכשיו יש לך ביצים נראה אותך בהפסקה" אני מגלגלת עיניים.
משום מה לכל שאר הילדים בבית ספר אני מחזירה מלחמה, אבל ריף.  ריף לא נותן לי. אני שונאת את ריף.

×

"אלה היו השעתיים הכי משעממות בחיים שלי" מלמלתי לרפאל והוא צוחק "היה לנו ספורט בכלל", "אוקיי לא משנה אני מעדיפה מתמטיקה", שנינו צוחקים מהעצלנות שלי ומתקדמים לקפטריה, אלכס יושב בשולחן ליד והעיניים שלו מביטות בי כאילו אני טרף חי, ריף מתקדם לכיווני ורפאל חושק שיניים, "תקנה שתיים" אני מסמנת לו והוא דורך את רגלו ומקפיץ אותה ללא הפסקה מעצבים, "מה יש לך להביא לי?" ריף שואל ואני מביטה בו בשנאה, רפאל מתקדם אלינו עם שלושת הכריכים ומביא לי 2 כמו שביקשתי, אני מביאה לריף אחד ושותקת, הוא נותן לי סטירה בלחי ומסמן בלי קול "את שניהם" אני מנידה בראשי ורפאל קם ממקומו לידי, "עוף מפה ותזדיין לנו מהעיניים" ריף שותק אך מביא לרפאל בוקס בבטן, רפאל נופל על הרצפה וצרחה נפלטת מפי, רפאל קם ומחזיר לו מלחמה, הוא מכניס רגל בין ברכיו ומסובב, ריף חונק אותו ואני לא יודעת מה לעשות אז אני באה ונעמדת מולו, בין שניהם ובועטת באיברו, הוא מתקפל ומשחרר מרפאל, המנהל נכנס ומביט בשלושתינו, "שלושתכם למשרד, עכשיו." אני מהנהנת ולוקחת את הכריך שלי ואת ידו של רפאל אל משרד המנהל, משאירה את ריף המקופל, "מר ריף אתה רוצה גם תה ועוגיות?" אני שואלת בציניות לפני שאנחנו נכנסים למנהל, כמה דקות אחרי ריף נכנס אחרינו, "תסבירו לי עכשיו הכל" הוא מצווה על כולנו,  אני מסבירה את החלק שלי רפאל את שלו וריף... את השקרים שלו, "רפאל אתה נשאר שעתיים אחרי בית ספר לנקות במשך שבוע, וריף ו..קלואי, אתם תעשו עבודה עם תוצר סופי, ההגשה עד סוף החודש, הוגן לא?" המנהל שואל בציניות שמורגשת בקולו, רפאל יוצא מהחדר בסערה ואני מנסה למחות "המנהל אני וריף לא יכולים להיות באותו חדר לבד ובמיוחד שלא לעשות עבודה יחד, יש לך עונש אחר לתת לנו?" אני מסתכלת על ריף מהצד ורגלו מקפצת, בדיוק כמו אח שלו.
"לא, זה העונש ותקבלו אותו כמו שצריך, צאו מהמשרד בבקשה" הוא חוזר להתעסק במחשב ואנחנו יוצאים.