סול || Sol

פרק 15 • סול

בין המילים האחרונות ששמעתי במעורפל היו "תשימו שם וילון" ואז לא לא הצלחתי לשמוע, הרגשתי שאני נסחבת על ידיו של זאס.
היתעוררתי, מתנשפת עם זיעה קרה. הייתי בתא עם מיטה קטנה שמחוברת לקיר עם שלשלאות ברזל עצומות  ליד המיטה היה כיסא קטן ווילון, וילון !! זה מה ששמעתי שנייה לפני שהיתעלפתי הוא הסתיר את הסורגים של החדר הקטן בוילון!!! הצצתי מבעד לווילון,מלא תאים היו באולם.זה צינוק,הוא כלא אותי בצינוק!!
צרחתי, התחלתי לצרוח כמו משוגעת , מאבדת כל טיפה קול שיש לי נסחטת לצרחה הצורמת. אני נאבקת בסורגים ובכישלון מוחלט מנסה להזיז אותם. אסירים שישנו מתקרבים לסורגים בפרצוף זעוף "הערת את מרדה" אמר אסיר אחד, הוא היה רזה מאוד וצנום עורו החיוור היה מאוד לבן על כדי כך שאולי הוא נותן אור מעט . כי לילה והתקרה,
הרצפה והקירות בצבע אפור כהה "מי זה מרדה?" "שבוי מלחמה מממלכת מטרוטיטוס,הוא נפל בשבי ולא נרצח כי שורשיו קשורים למשפחה ממעמדה בינונית-גבוהה והם שילמו שישאר בחיים"
"אתה לא צריך לספר לכולם את הסיפור ,לאבלרוס" אמר איש שרירי , אך הצלקת בפניו שנראתה בצבע סגול ומעט פתוחה כיערה הכל , היא שררה על כל פניו. "מי את? סתם נערה יפה ממשפחות האצולה? " "עדיף שתשמור את המילים שלך לעצמך אם אתה רוצה לשון לומר אותם" "בת ממשפחת אצולה לא תדבר ככה בחיים , מה שמסביר שאת..." "מורדת" אמרנו שנינו , הוא היתפקע מצחוק . "קוראים לי מאתן, מאתן מרדה" הוא אמר "וזה לאבלרוס, כולם קוראים לו לאברי." פניו זעפו מעט למרות שקי השינה מתחת לעיניו שהעידו על חוסר שעות שינה קיצוני . "עשית טעות בלהעיר את מרדה,מפקד צבא מטרוטיטוס שנכחדה " אמר לאברי "ממלכת מטרוטיטוס חיה וקיימת לאברי,זה המקום הכי בטוח לבני מיני, שהוא הזן שנכחד מהעולם " אמר מרדה בגאווה "אני הייתי אמור להיות מת או בחופשי באחד מהכפרים פה , אבל לקחו אותי בשבי כדי שאספק להם מידע. לא הסכמתי , אז הם שמו אותי בצינוק ועדין מחכים שאבוא אליהם לספר מידע . מה מביא אותך לכאן?" הוא אומר בחיוך " הוא חטף אותי מכפר מורדים שבו חייתי אבל ברחתי לו, במשך 4 שנים הוא חיפש אותי כשהיתמקמתי בכפר חדש ואז חטף אותי שוב לארמון. הוא רצה שנבלה לילה אחד בחדרו ופצעתי אותו במצחו."
הוא הסתכל עליי בהנאה חזר לישון וכך גם לאברי. הלכתי למיטה הצרה ונרדמתי שוב.

...

היתעוררתי בבהלה , נשענתי על הקיר מחבקת את עצמי חזק ונזכרת שזה לא חלום. בתא מולי מביט מרדה, " כמה זמן אתה מביט בי?" "כמה שעות " הוא אומר באדישות "מה שמך?" "סול" "כולם קוראים לי מרדה כי הייתי מפקד צבא , השם מרדה מסתיר בתוכו מילה בשפה של בני מיני, מילה שקוראת נגד לשלטון , וניגוד למה שמלכים מחוקקים  או כל מיני דברים כאלה" "ולמה אתה מספר לי את זה?" "בכנות סול, המראה שלך , השם שלך , האופי שלך . הכל מאוד דומה לבני מיני, אני חושב שאת אחת מבני מיני" "ספר לי כמה מילים מהתפילה שלכם ,אם אני יזהה אני אומר לך. אך העם שלי נכחד נשארו מאות בודדים"
"שמע ישראל" הוא אמר בתקווה
זיהיתי מיד את צמד המילים , הוא יהודי בדיוק כמוני, יש עוד ניצולים יהודים .
לא החזקתי את עצמי, דמעות התחילו לרוץ על פניי בשבילים חמים מאושר "סול ?" מרדה שאל "ה' אלוהינו ה' אחד, אתה יהודי ,כמוני . מרד זה המילה שמסתתרת בכינוי שלך" "אלוהים יעזור לי , שנים חיפשתי יהודי שעוד חיי "הוא אמר
בהתרגשות "מה היה שם אביך?" שאלתי
"מורדים לבויסולן" הוא אמר "הוא עזר לכפרי מורדים נגד השלטון וחיזק את היהדות!! לכפר שלי קוראים מורדים כי זה הכפר הראשון שהוא הציל מהשלטון. מספרים עליו סיפורי גאווה בכפר שבו גדלתי "
סול, בכנות שאת ממש מוצאת חן בעיני, האישה הכי יפה בתבל ,שנראית אלילה אפילו כשהיא ישנה , סוטונוס הוא נוצרי וזה אסור להתבולל אם את אוהבת אותו ואם לא. אספר את המידע לאבירים בתמורה ששנינו נשתחרר לחופשי, תוכלי להתחתן בצורה המיועדת ומכבדת את הדת שלך, יחדיו נוליד ילדים ונבנה אימפריה שתפיל את המלך "
הוא אמר
"זה לא יקרה, יש לי תחושה שהמלך מתכנן תוכניות בשבילי "

סוטונוס

נכנסתי לצינוק, אני לא יכול לחשוב שהיא מוחזקת כל בתת רמה בצינוק כשהיא נועדה לכס, הבטחתי לה עוד בבקתה שהיא תקבל תגמול על מעשיה אבל יש גבול שהיא חצתה.
הסתתרתי ממנה .0