איחוד הממלכות

פרק ראשון- אן

"גמד?" אמרתי עם גועל בקולי "למה שתזמין גמדים להתארח ועוד ליותר מיום אחד?"

"אן תפסיקי עם זה זאת הזדמנות אמיתית לשים סוף לשנאה בין אלפים לגמדים." אמר האבא והמלך שלי. "טוב אבא אני יכולה פשוט להישאר בחדר כל הביקור ולא לפגוש אף אחד מהיצורים המכוערים האלה?" הייתי על סף הקאה.

"לא, אן. אנחנו לא יכולים להשכין שלום עם הגישה הזאת, כשאפילו הנסיכה שלנו לא רוצה להתרועע עם האורחים. את תארחי חברה ותראי את העיר לנסיך שלהם." "ברצינות? אני צריכה לנסות לדבר ולהראות את המקום הקדוש הזה" הצבעתי סביבנו מהמרפסת שבה ישבנו ואכלנו ארוחת בוקר על העיר ועל המקדש המפואר של האלה שלנו. "לגמד נמוך מכוער וחסר מוח?"

"אל תדאגי, הייתי בביקורים בממלכה שלהם כבר והנסיך שלהם לא מכוער והוא ממש לא חסר מוח הוא זה שניהל את הסכמי המסחר ובעצם יזם את הקשר בין העמים שלנו."

"תחזור שנייה אחורה, הוא לא מכוער? אבל הוא גמד."

"הוא מעורב אמא שלו הייתה חצי אנושית."

"אה, אוי. רגע אבל אם סיימתם את הסכמי המסחר למה הם צריכים לבוא לפה?" אמרתי בכעס מעורב בקצת עצב על הנסיך המסכן. "יש משהו אחד אחרון שאנחנו צריכים לסגור ואז אנחנו בטוחים שהעמים שלנו יוכלו לחיות בהרמוניה מושלמת." "ואתה לא הולך לספר לי מה זה?" "לא כי אם זה לא יעבוד עדיף שאף אחד לא ידע על זה. גם הנסיך לא יודע על זה וזאת הסיבה שאני צריך שתעסיקי אותו."

"טוב, אני אעשה את זה, אם אתה מבטיח שהוא באמת לא מכוער." "כן אני מבטיח שהוא לא מכוער" הוא אמר וצבט לי את הלחי בחיבה.

שעה אחר כך בחרתי בגדים לביקור עם בת הלוויה שלי אלינה, משהו שתכנית לא היה חלק מהתפקיד שלה אבל אני הנסיכה של האלפים באזור שלנו ואף פעם לא הייתי טובה בהתאמת בגדים והיא ממש כן. 

"תקשיבי אלינה אבא אמר שהוא חתיך מה שאומר שאני רוצה ללבוש משהו יפה."

"אבל אתם הולכים להיות בעיר?" היא שאלה מתוך ערמת הבגדים שבה היא חיפשה בגד מתאים בשבילי. "כן אבל הוא כאילו שליח אז אני לא יכולה ללבוש מה שאני בדרך כלל הולכת איתו לעיר." "עם או בלי כתר?" "אמממ, כתר פרחים!" "חכם" היא אמרה בצחקוק.

אחרי שסיימתי להתלבש נתתי לאלינה חיבוק למזל ואמרתי לה "אני כנראה אחזור מאוחר אז את לא חייבת לחכות לי." "אוקיי אבל תעירי אותי כשאת מתעוררת." "או שאני פשוט אעיר מישהו אחר, את גם צריכה את שנת היופי שלך אלינה, ואת לא המשרתת האישית שלי יקירה."

אלינה היא חלק מהאצולה אבל שני הוריה מתו בדרכים כשהיא הייתה צעירה, אז היא הבת לוויה שלי ומלווה אותי תמיד לאירועים, כשהיא תגיע לגיל החתונה היא כנראה תתחתן עם מישהו בכיר בחצר אבל בינתיים היא פשוט מלווה אותי לאירועים חשובים ומייעצת לי על כל מיני דברים. אבל היא לא צמודה אלי כל פעם שאני לבד עם גבר, זה כל כך לא מודרני ושוביניסטי.

"אוי לא מה השעה?" שיט עכשיו 10:20, הייתי צריכה להיות באולם לפני עשרים דקות. חצי רצתי חצי הלכתי לאולם למטה וראיתי שאבא שלי ומלך בגמדים כבר הלכו וחיכה לי שם רק הנסיך... ואוו.

הוא היה אפילו יותר חתיך ממה שחשבתי שהוא יהיה או ממה שחשבתי שכל גמד יכול להיות, אולי כי הוא לא היה גמד. ירדתי עד הסוף במדרגות ואז ירדתי לקידה צנועה.