שירים/ קטעים שאני כותבת

אם הייתי יכולה...

אם הייתי יכולה, הייתי מסדרת את הכל מחדש.
לוקחת צבעים, עיפרון ודף ומתחילה לצייר לי עולם חדש.

עולם שבו כולם יכולים לעשות מה שהם רוצים. להיות מי שהם רוצים. בלי שישפטו אותם.

עולם שבו צחוק, הוא חוק.

עולם שבו אין גבול למחשבות, ולמה שאפשר לעשות.

עולם בו כל משאלה מתגשמת, וגם כל החלומות.

אך איני יכולה לעשות זאת, פשוט לסדר הכל מחדש.

אז לפחות, אעשה משהו אחר עם העיפרון והדף...

אם הייתי יכולה, הייתי לוקחת את הכאב.
שאף אחד לא יבכה עוד, שלאף אחד לא ישבר הלב.

במקומו הייתי שמה חומר מתוק, שמכניס שמחה וצחוק.

כשאפול, אנשום עמוק ומיד אתחיל לצחוק.

בלי לחשוב את הצער, את הכאב. בלי להפגע, גם ממי שאוהב.

אך איני יכולה לעשות זאת, לקחת את הכאב אבל לפחות אוכל לאחות למישהו אחר את הלב...

אם הייתי יכולה, הייתי מפזרת שקט ושלווה.

מקום בו אין רעש ואין עבודה.

מקום בו אף אחד לא צועק על חברו, רק מדבר ברוגע.

מקום בו אפשר לשבת בשקט, לצפות בכוכבים.

לחלום חלומות גדולים, אך שקטים.

מקום בו כל מי שמרגיש שרועש לו, שקשה, יוכל לבוא, לשבת קצת, לרגע עם כוס תה.

אך איני יכולה לעשות זאת, לפזר שקט ושלווה.

אז לפחות, אולי אמצא את השלווה באהבה...