עד סוף העולם

עד סוף העולם - פרק 3

איזה כיף עכשיו לדעת שאני אצטרך ללמוד בקיץ. עוד תוספת שקשורה לסוף העולם? עוד? נמאס לי.
״תרגעו.״ נכנס המנהל ואמר. ״הכוונה שאתם לא תלמדו , מה1 ביוני אתם הולכים ללמוד איך להנצל מסוף העולם, יהיו מבצעי הצלה ורק 50% מכם ינצלו וילקחו למבצעי ההצלה, ו50% ממכם ימותו לצערנו. אבל אם אתם תתגבשו הכול יהיה בסדר. יוספו אליכם מספר ילדים מבתי ספר אחרים כדי שגם הם יהיו בסיכויי ההצלה הללו. להתראות ויום נעים.״ , נרגעתי. ״איזה יופי. לפחות יהיו לנו סיכויים להנצל, נשתדל כמה שיותר כן?״, ״כן!״ צעקו מאיה וטיילור. קמתי מהכיסא ועמדתי במרכז הכיתה ללא רשות המורה וצעקתי ״כולנו ביחד ננצל! רק אם נתאחד!״ ופתאום ראיתי את טום מציץ מפתח הדלת, חייכתי והוא חייך אליי בחזרה , ולפתע טיילר הבחין בו מחייך אליי ואני אליו, והתחיל לכעוס, אך נרגע לאחר דקה. הגיע הצלצול ויצאתי מהכיתה, ברגע שיצאתי טום משך אותי הצידה והתחיל לדבר איתי , ״אהבתי את מה שעשית שם.״ , ״תודה. סתם רק רציתי שכולם נשרוד.״ , ״נשרוד, אל תדאגי.״ , ״לא דואגת. העיקר שאתה גם תשרוד לי כן?״ , שמתי את האצבע שלי על הדופק שלו , קרצתי והלכתי להפסקה. התיישבתי בדשא והמשכתי לכתוב את היומן. ראיתי ילדה מתקרבת אליי ומיד סגרתי את היומן והכנסתי אותו לתיק. ״היי, אני אמילי.״ , ״היי... אמילי, אני ג׳סי.״ , ״רגע מאיפה את?״ עניתי שוב. ״אני חדשה.״ , ״אז למה פנית אליי?״ לא הבנתי. ״סתם אין לי חברים, אז חשבתי לעצמי ראיתי אותך בצד לבד אז חשבתי לבוא אלייך.״ , ״תודה, אבל אני לא לבד... אבל תודה שבאת, אז מה איפה את תלמדי? אבל רגע, זה סוף השנה.״ , ״סוף העולם. אבל אני אחת התלמידות שהולכות ללמוד במבצע ההצלה בקיץ בבית ספר זה.״ , ״אני בכיתה הזאת.״ קטעתי אותה. ״כיתה יב4?״ , ״כן.״ עניתי בחיוך. ״וואו, אז איזה כיף כנראה שנלמד ביחד.״ , ״כן.״
״תקשיבי, אל תחשבי שאני מוזרה שבאתי אלייך ככה באמצע פשוט מעניין אותי להכיר...״
״זה בסדר, צריך להכיר חברים חדשים.״ קטעתי שוב. הגיע הצלצול, הלכתי הביתה ואז הגעתי הביתה. ראיתי את החלונות בבית שבורים, את הספה הפוכה, את המחשב של אחותי שבור, ואת הספל קפה שבור על הרצפה והקפה שפוך. ״מה קרה פה?״ מיד זרקתי את התיק ורצתי לחפש את אמא שלי. ראיתי אותה יושבת על מיטתה בוכה, ״מה קרה אמא?״ מיד התיישבתי לידה וחיבקתי אותה.
״חטפו את אבא שלך.״

מה.
קורה.
בעולם.
הזה.