עד סוף העולם

עד סוף העולם - פרק 4

יש לסוף העולם הזה עד סופים? ללמוד בבית ספר, למרות שזאת למידה חשובה לסוף העולם, חטפו את אבא. וסוף העולם הזה. מיום ליום הכול נהיה גרוע יותר.

״באו אנשים לבושים באדום וחטפו את אבא שלך, התקשרתי למשטרה אבל אין להם מה לעשות בנוגע לזה.״ ענתה אימי כשהיא נאבקת בדמעות שבעיניה.
״ומה את עשית?״
״ניסיתי לתקוף אותם וניסיתי לצרוח אבל הם סתמו לי את הפה וישר ברחו.״
״אמא, דיי. אני אני נמאס לי!״ צרחתי והתחלתי לבכות כמו משוגעת.
״ג׳ס!״ , ״דיי, אני רוצה להיות קצת לבד עכשיו....״ צעקתי והלכתי, טרקתי את הדלת. במקום להיות שם בשבילה, התנגדתי לה. הגיעו אחי ואחותי ״מה קרה?״ שאלו. ״בואו תשבו אני אספר לכם.״ אמא שלי התחילה לספר להם, אבל הם לא הבינו , חשבו שזאת בדיחה. לאחר חצי שעה התחילו לעכל את זה ואחותי שאלה ״ומה בנוגע לג׳סי? מה היא אמרה?״, ״היא כועסת עליי.״ ענתה אימי והורידה את ראשה. חיבקו אותה ואז אני נכנסתי, הסתכלתי על שלושתם ברשעות. נכנסתי לחדר והמשכתי לבכות.
״היי.״
קיבלתי הודעה ממספר לא מוכר.
״מי זה?״
שאלתי.
״זה טום.״ אמר.
שכחתי לומר, היום לאחר בית הספר ביקש טום את המספר שלי, אז הבאתי לו את המספר שלי.
״אה היי... אתה יכול להפגש? בגלידה ב9?״
״כן ברור. אני בדרך.״ ענה.
״ביי.״

התארגנתי לגלידה ושמתי שמלה שחורה וג׳קט לבן, ונעליים גבוהות בצבע שחור מנצנץ.

יצאתי לדרך, והגעתי.
״וואו , את מהממת.״, ״שוב אותו וואו?״ אמרתי. ״כן. את באמת וואו.״ ענה וחייך. ״בוא נישב.״ הרגשתי קצת לא בנוח כי בכל זאת, יש לי חבר שאני מתה עליו. הזמנתי גביע גלידה בטעם שוקולד, או יותר נכון הוא הזמין לי. הוא הזמין סורבה פסיפלורה, התחלנו לאכול. ״אז מה שלומך?״ שאל, ״חטפו את אבא שלי.״ , ״מה?״ טום נהיה בשוק וחיבק אותי. ״איך זה קרה?״ , ״הוא פשוט נחטף, פרצו לבית שלי אנשים לבושים באדום וחטפו.״ , ״ואמא שלך לא עשתה כלום בנוגע לזה?״ שאל בפחד. ״ניסתה. אבל לא הצליחה.״ הדמעות זרמו וזרמו וכל האיפור ירד. טום הרים את ראשי, התקרב אליי וניגב את דמעותיי, ״הכול יהיה בסדר, אני איתך. אל תדאגי, זה באמת לא סוף העולם שלך.״ הרגשתי בטוחה. הרגשתי טוב עם עצמי. הוא התקרב עם שפתיו, ראיתי נשיקה מגיעה. ״סטופ. יש לי חבר.״ דחפתי אותו בעדינות אחורה. ״בסדר.מצטער , קצת נסחפתי, פשוט מהרגע הראשון שראיתי אותך התאהבתי בך.״ , ״אה טוב, רק פעם הבאה אל תעשה את זה. אל תעשה את זה יותר אף פעם.״ אמרתי לו אך הרגשתי כמו רעה כשאמרתי לו זאת. התחלתי ללכת, הוא משך לי ביד ואמר ״רק אל תעשי את עצמך שאת לא מרגישה כלפי משהו.״ הסתכלתי עליו כמו שטן ואמרתי ״אני צריכה ללכת.״ חציתי את הכביש והתחלתי ללכת הביתה, פתאום אני שומעת קול מאחורי ״אני ראיתי אותך. באה לנשק אותו.״ הסתובבתי וראיתי את טיילור. ״מה אתה עושה פה?״ נבהלתי ושאלתי. ״ראיתי הכול, כלבה בוגדנית ומגעילה שכמותך.״ , ״אני לא עשיתי לך כלום. אני אמרתי לו להתרחק ושיש לי חבר.״ , ״את אוהבת אותו, אני יודע את זה.״, ״זה רק גלידה בחייאת טיילור! כאילו אתה לא מסתובב עם שרמוטות כל יום שישי בערב! אני לא אומרת לך כלום על זה!״ התחלתי לצרוח עליו, ״לפחות אני לא מנשק אותן.״ , ״אבל לא נישקתי אותו.״ , ״ממש , אוקיי לא נישקת, אבל ידעת שרצית מאוד.״ , ״דיי תעזוב אותי טיילור אין לי מצב רוח.״
״אף פעם אין לך מצב רוח לכלום.״ ענה.
״יודע מה טיילור? קפוץ לי, אתה לא מכיר אותי כבר, אתה עושה את עצמך אוהב אותי, ואתה אפילו לא יודע מה קרה לי היום, אז כן הלכתי איתו לגלידה, כולה גלידה ולא דייט. אז זהו. שלא תעז להגיד לי שאני בוגדנית, או כלבה. כי הכלב היחיד פה זה אתה. אתה רק גורם לי להרגיש רע היום, אז תעזוב אותי ותן לי ללכת הביתה, אז כן הוא בא לנשק אותי אבל למזלך עצרתי אותו, ואתה יודע אם באמת הייתי רוצה אותו הייתי ממשיכה.״ , ״אז את אומרת שיש לך משהו כלפיו?״ הסתכל טיילור מוזר עליי. ״לא.״ , ״תמשיכי לשקר לי, תמשיכי, את יודעת מה? אני גמרתי איתך.״ צעק עליי טיילור ובא ללכת, ״ לך לעזאזל.״ אמרתי והסתובבתי ופניתי הביתה.

עוד שבירת לב.
עוד אחת.
כמה אפשר לספוג שבירות לב?
התווסף משהו, שבירת לב, אבא שנעלם, בית ספר בקיץ, וסוף העולם. מה הדבר הבא?