הלילה ההוא-THE NiGTh ThAT WaS

פרק 17אין דבר כזה

נקודת מבט של דניאל
פתחתי תעינים לעוד בוקר שמח כמו שבחיים לא הייתי זה שסיגל מחכה לי במשרד זה מדהים זה גורם לי לרצות כבר להגיע
אני נכנס לאוטו ומחליט שאני הולך לאסוף אותה מהבית
למרות שהיא בדרך כלל מעדיפה אוטובוס ..
כשאני מגיע לבית של סיגל אני מצפצף ציפצוף קצר
ותוך שנייה היא כבר בחוץ היא נראת חופשיה מפנים והאמת אני קצט מאוכזב לראות אותה לובשת בגדים שמחסים משהו..
"היי"אני אומר בחיוך
היא מחזירה לי בחיוך גדול
היא ממש מוזרה היום
"מה קרה? "היא שואלת
"אני חושב שדווקא אני זה שצריך לשאול אותך את זה"
"אני לא זונה יותר"היא אומרת
השיחה רק הולכת ונהיית מוזרה
אני צוחק "כן,איך הוא שיחרר אותך אמרת לי שזה לא ילך בקלות"
היא נראת מוטרדת לרגע "זה היה מוזר כאילו כישפתי אותו"
אני צוחק
"אני רצינית"
"אין דבר כזה כישופים וכוחות סופרמן"אני אומר לה את המובן מעליו
היא שותקת
"ישלך בעייה אם זה שנאסוף את קורל "
"לא "היא אומרת
וכעבור כמה דקות אנחנו מגיעים לבית שלה והיא נכנסת לאוטו
"תקשיבו" היא אומרת
ושנינו מסתכלים אלייה
"שלום , בוקר טוב "אני מזכיר לה את מילות הנימוס הרגילות שאיתן מתחילים שיחה
היא מסתכלת עליי כאילו הייתי ילד שאמר משהו מטומטם ..
"אתמול קרה לי משהו מוזר "
סיגל הסתכלה עלייה בסקרנות ואני סתם חייכתי לראות מה זה השטויות האלו ..
אני חושבת שהיה לי סוג של חזיון
אני צוחק "מה גם לך י ש כוחות על עכשיו "
היא מסתכלת עליי רצינית "מה זאת אומרת גם לך ? למי עוד"?
סיגל הסתכלה על המתרחש.. תכירי את סופרמן בגרסה החדשה.. אני אומר ומצביעה על סיגל
"אני חושבת שגם לי " היא אומרת לבסוף
ואז שוב מספרת לנו על מה שקרה לה אתמול ..
אין דבר כזה אני חושב ..בטוח שאין .. אני אומר לעצמי
ואז מחשבותיי נקטעות
"אז מה אתה חושב "אומרת סיגל שמחה
"כמה מהשיחה פיספסתי "אני שואל אשם
וקורל צוחקת
"בקיצור אנחנו חושבים שיש לנו כוחות "היא מסכמת את הכל
אני שוב צוחק "דיי בנות אני כבר דואג שצריף התרבות של פסיכיאטר
"תעצור פה "אומרת סיגל ויוצאת מהאוטו
"מה את עושה "? אני קורה אחריה
וקורל מאחורינו
היא נכנסת לבית קפה שהיה על הדרך
"בוא ותראה" היא אומרת
ואני מוצא את עצמי הולך אחריה
"שלום "היא אומרת למוכר
"אתה יכול להרביץ לעצמך"
הוא מסתכל עלינו מוזר
"ולמה בדיוק שאני יעשה את זה "
אני צוחק "מה רצית להראות לנו איך לגרום לאנשים לחשוב שאנחנו משוגעים "
היא שילחת לי מבט עצבני וחוזרת לאוטו ואני אחריה
"אני לא מבינה למה זה לא עבד"היא אומרת לעצמה בקול
"אולי כי אין דבר כזה " אני אומר שוב את הברור מאליו
"אני אומרת לך היא אומרת לי שאין מצב שעמוס היה משחרר אותי אתמול אלא אם כן..
אני קוטע אותה "מזה לא היה משחרר אותי ?״
היא שותקת
וחוזרת לאוטו "אנחנו מאחרים היא אומרת
"תסביר לי אני אומר כועס
קורל נכנסת אחריה ואני בסוף אני מנסה לעלות שיחה על העניין של העמוס הזה
אבל כל פעם זה נגמר בזה שסיגל מחמיצה פרצוף ואומרת "עזוב את זה"..
אז אני עוזב את זה ונותן לה מרחב .. לא לעוד הרבה זמן
כוחות אני חושב לעצמי
איזה שטויות..
הרי אין דבר כזה ...