The new one

Chapter 3

"את יכולה להפסיק לבדוק כל כמה שניות אם יש מורה" הארי אמר והורדתי את מבטי אליו

"ואת יכולה לשבת. אני מבטיח שיותר נוח כאן למטה."

התישבתי לידו והוא התקרב אליי יותר "אזזז את קימברלי נכון?"

"קים" עניתי בקצרה

"אוקי קים. מאיפה הגעת?"

"למה כל כך מעניין אותך לדעת מי אני? סתם עוד ילדה בבית הספר הזה"

"אוליי" הוא חייך

מילמלתי והתחלתי לספר- " אוקיי, אני קימברלי גומז, אבל מי שקורא לי קימברלי נשחט. אם היה לי אוויר בחדר של המנהל הייתי קמה ושורפת אותו. אני במקור מקנדה. ועברתי לבריטניה כי אמ--" עצרתי

"א-אנחנו עוברים הרבה.. ל-לא מ-משנה"

הוא ראה שזה הפריע לי והעביר במהירות נושא. "את קלאוסטרופובית?"

הינהנתי.

"גם אני" הוא חייך והסתובב כך שישב מולי

"כאילו אני לא מהלחוצים שלא ייצליחו לנשום אם תיהיה עליהם שמיכה או משהו אבל אני כן אלחץ בחדר סגור וקטן. כמו של רוברט."

הוא אמר את זה בהגזמה אבל הרמתי את ידי "כל כך אני" צחקתי.

שמיכות זה מלחיץ!

DONT JUDGE! :/

הוא שלח לי מבט מופתע. "אני לא אפסיק להגיד דברים כאלה עליך היום הא?" חייכנו אחד לשני

"ההורים שלך הביאו אותך?"

"אממ לא אני דיי קרובה. הלכתי ברגל. ו..אממ.. רק אמא"

"אוקיי אני חייב להפסיק לדבר" הוא אמר ברצינות וקם

קמתי אחריו וצחקתי "לאלאלא זה בסדר. אבא שלי עזב אותנו ליפניי 6 שנים. לטובת זונה בת 19. אני פשוט לא מחשיבה אותו במשפחה שלי."

או כבן אדם..

היה צלצול. "אוקיי יש לי ביולוגיה" הוא אמר בהתלהבות ורץ "אה את איתי" הוא חזר בריצה איטית יותר אליי וגירד בראשו

"גאון אתה"

הוא החזיק ביידי ומהר שיחררתי את אחיזתו

הוא שלח לי מבט מבולבל והורדתי את מבטי לריצפה. מכניסה את כפות ידיי לשרוולי חולצתי הארוכים ומקווצת אותן.

להעביר נושא להעביר נושא להעביר נושא קים תעבירי נושא!

"חשבתי שאמרת שאני 'חנונית' כשאמרתי לך שזה הנושא שאני מרחיבה"

"מי אמר שאני לא?" הוא קרץ לי ולקח אותי לשיעור.

"ניפגש בארוחת צהריים אוקיי? אני אשמור לך מקום"

אמר ונטש לשבת בקירבת שלושה בנים