Love breaks all the rules-andy biersack

פרק חמישי

"When I hear your cries praying for light I will be there, when I hear your cries praying fo-"
השעון המעורר צלצל וכיביתי אותו
אומייגאד
ההופעה
היום
פאק
הסתכלתי על השעון
והשעה הייתה 3 בצהריים
לא נרדמתי כל הלילה
עוד 4 שעות להופעה
קפצצתי לעבר המקלחת
שטפתי את הפנים וצחצחתי שיניים
ירדתי ללמטה
״בוקר טוב״ קמרון מלמל בעייפות
״בוקר מצוין!״ אמרתי בעירנות מוחלטת
״הלוואי שזה היה בוקר בשבילי״ אמא צחקקה והגישה לי ולקאם פנקייקים
״תודה אמא!״ אמרתי ומשכתי לעברי את הסירופ שוקולד
״ילדה מגעילה תביאי לי את הסירופ מייפל״ קמרון אמר וצחק ״קח יא ילד זוועתי״ צחקתי
וזרקתי עליו את הסירופ מייפל שכמעט נשפך עליו
״אולי תאכלו ותתנהגו כמו שני ילדים בוגרים?״ אמא אמרה וצחקתי בציניות ״אף פעם״ אני וקמרון אמרנו ביחד ואמא נאנחה
״טוב אני כבר עוד מעט מאחרת לעבודה אז תתנהגו יפה ומישמיש תהני בהופעה היום״ אמא אמרה וחייכתי
סיימתי לאכול ופיניתי את הכלים לכיור
״היום אתה שוטף כלים!״ צעקתי לעבר קמרון שרק דחף עוד פנקייק לפה וצחק
הסתכלתי על השעון וראיתי שכבר עברה שעה
הולי שיט
הפלאפון שלי צלצל, הסתכלתי ועל הצג הוצג השם ״ג׳וני״ עניתי לו
״מישלללללללל״ ג׳וני צרח לי באוזן
״מה ג׳וני הרסת לי את האוזן!״ צחקתי
״סליחה..״ אמר וצחקק ״לא תנחשי מה קיבלתי!״הוא התלהב ״מה?״
״בן דוד שלי קיבל כרטיס להופעה של ביויבי וכשהוא שמע שאני אוהב אותם הוא נתן לי את הכרטיססססס״ הוא כמעט צרח לי באוזן
״אומייגאדדדדדדדדדד״ צרחתי גם אני
דיברנו במשך שלושת רבעי שעה ואז קלטנו שאנחנו חייבים להתארגן כי עוד שעה וחצי ההופעה (אני והמתמטיקה שלי-הערת הכותבת)
ניתקנו ורצתי להתארגן
לבשתי חולצת חזייה שגזרתי מתוך חולצה גדולה של ביויבי, ג׳ינס קרעים שחור ונעלי ואנס כחולות סידרתי את השיער הלבן שלי לתוך קוקו גבוה כדי שהשיער לא יפריע לי
שחררתי את הפוני שלי לשתי קצוות בצידי הפניםשמתי בנדנה אדומה על השיער
שמתי אודם אדום ופס שחור מהלח הימנית דרך האף שעובר אל הלחי שמאלית בדיוק כמו שאנדי עושה
״קמרוןןןן אני מוכנהההה״ צעקתי ״אוקיי תתקשרי לג׳וני ואני אסיע אותכם״ קמרון אמר
קפצצתי בהתרגשות לעבר הפלאפון שלי
(שקודם כל דאגתי שתהיה בו טעינה מלאה פלוס המצלמה שלי כי חייב תמונות)
התקשרתי לג׳וני ואמרתי לו לצאת
נכנסתי לאוטו וג׳וני נכנס כמה שניות אחריי
״אני לא מאמין שזה אשכרה קורה״ ג׳וני לחש בהתרגשות וחייך
״כן זה חלום שמתגשם מבחינתי״ אמרתי
אחרי חצי שעה הגענו
השעה הייתה 6:30 בערב
הראנו את הכרטיסים לשומר וניגשנו למקומות שלנו
לידי ישבו נער ונערה, לבת יש שיער סגול-וורוד ולנער שיער בסגנון של ג׳וני רק חום
״היי״ הנערה הסתובבה אליי וחייכה
״אני דניאל! איך קוראים לך?״ היא שאלה נמרצת ומתרגשת ״אני מישל״ חייכתי
״ומי זה שם לידך?״ היא שאלה ״זה ג׳וני הוא החבר הכי טוב שלי״ אמרתי והוא הסתובב אליי וחייך ״זה קייל״ דניאל אמרה והחטיפה לקייל מכה בכתף כדי שיסתובב
״מה?״ הוא אמר בקצת עצבים ואז בהה כמה שניות בג׳וני והסתובב חזרה אליי כשהוא קצת מסמיק וג׳וני מסמיק גם הוא.
אחרי כמה דקות שדיברנו האור כבה
אורות נדלקו רק על הבמה, הגיטרות התחילו להתנגן וכמה צרחות הופיעו מהקהל
דניאל וקייל צרחו, אני וג׳וני הסתכלנו אחד על השני והתחלנו לצרוח ״אנדי!! אנדי!!״ קייל צעק
״אשלייייי ווההווווו״ דניאל צעקה וקייל נתן לה מרפק
״בלאק וויל בריידססססס״ אני וג׳וני צעקנו בתיאום מוחלט
זאת הולכת להיות הופעה נדירה
״הלו מאדרפאקרסססססס!!!! עשיתם הרבה שלג השנה???״ אנדי צעק לתוך המיקרופון וארבעתנו צחקנו וצעקנו בהתלהבות
אנדי התחיל לשיר את השיר דייז אר נאמברד וכשהגיע הסולו של אשלי דניאל צעקה בהתלהבות את הסולו שלו
אחרי השיר הזה הם שרו את רסורקט זה סאן וכל הקהל התחיל לצעוק יחד עם אנדי סאן סאן סאן רסורקט דה סאןןןןן
אחרי כמה שעות של הופעה מקסימה שאני לא אשכח לעולם
אני דניאל ג׳וני וקייל רצנו כמה שיותר מהר החוצה כדי לנסות לתפוס תמונה עם הלהקה
מה שכמובן נכשל כי הם נכנסו ישר למכונית המשוריינת שלהם
״אוףףף פספסנו!״ ג׳וני צעק ״זאת הייתה ההופעה הכי טובה שהייתי בה״ קייל אמר
״בואו למסיבה! בחייאאתתתת שמעתי שיש מסיבה ממש טובה שני רחובות ליד״ דניאל אמרה
כולם הנהנו והסכימו
״לא נראה לי שירשו לי״ אמרתי בכנות
״מה שההורים לא יודעים לא כואב״ קייל אמר וקרץ, חייכתי והנהנתי
״הלו? אמא..תקשיבי אני הולכת לישון אצל חברה היום אני אחזור מחר אוקיי?״ אמרתי
ומהצד השני שמעתי את אמא שלי מסכימה ואומרת לי לשמור על עצמי
״אוקיי בואו״ צחקתי וקייל כיוון אותנו לכיוון האוטו שלו
״אפשר לנהוג???״ אני ודניאל צעקנו יחד
״חה חה חה לא״ קייל אמר וצחקנו
״רגע קייל בן כמה אתה?״ ג׳וני שאל
״למה? אתה מעוניין?״ קייל שאל בהתחכמות
״מה? לא..לא קשור-״ ״אני צוחק..אין צורך בלהפוך לעגבנייה״ קייל צחק וקרץ וג׳וני גיחח במבוכה
״אני בן 17 דרך אגב בני כמה אתם?״
״16״ אני וג׳וני אמרנו יחד ודניאל צחקה
״גם אני בת 16!״ דניאל צחקה
״אה ואנחנו אחים״ קייל אמר והצביע על דניאל
נסענו למקום שדניאל דיברה עליו
וכשהגענו פחדתי להיכנס אבל דניאל משכה אותי פנימה
דניאל ישר הזמינה שוט לי ולה אבל סירבתי בנימוס ״אני לא שותה״ אמרתי לה ״אוף יא מבאסת!״ היא צעקה בבוז
אחרי כמה שוטים דניאל הייתה שיכורה לגמרי וג׳וני הרגיש חולה אז קייל הקפיץ אותו הבייתה
באיזשהו שלב הבנתי שקייל לא יחזור אז יצאתי לבחוץ וישבתי על המדרכה חושבת לעצמי איך אני אחזור הבייתה
לפתע שמעתי קללות מאחוריי
הסתובבתי והתקדמתי לעבר בחור עם שיער שחור וג׳קט שמסתיר את כל הידיים,סוג של גוש שחור
בועט בדלת של האוטו ומקלל
ברגע שהתקרבתי שמתי לב שהדמות דיי מוכרת
רגע...זה לא אנדי? לא אין סיכוי כשהתקרבתי קלטתי את הסיבה שלו לכל הקללות,הוא ניסה לפתוח את הרכב עם השלט אבל כנראה מרוב שכרות הוא לא שם לב שהוא לוחץ על הצד בלי הכפתורים צחקתי לעצמי והתקדמתי עוד קצת טופחת לאותו בחור על הכתף
הוא הסתובב וקלטתי את הפנים האהובות עליי של אנדי
התאמצתי לא לצעוק באותו רגע ופשוט התקדמתי עוד קצת ״אתה צריך עזרה?״ שאלתי בקול מעט חלש
הוא חייך כאות תודה ונתן לי את השלט
סובבתי אותו, הראתי לאנדי את הטעות שהוא עשה,הוא רק חייך ולפתע התחיל לצחוק את הצחוק שלו שתמיד גורם לי לחייך ״כנראה שאני יותר מידי שיכור עכשיו״ אנדי אמר והמשכתי לחייך
״הנה האוטו פתוח עכשיו. תיסע בזהירות״ אמרתי והוא צחק
״את לא באמת חושבת שאני אצליח לנסוע עכשיו בלי להרוג את עצמי?״ הוא אמר ״אתה מצפה שאני אסיע אותך?״ אמרתי בציניות ״כן זה אחלה רעיון״ הוא אמר בשיא הרצינות
אין סיכוי שאני מסיעה אותו עכשיו
״אין לי רישיון״ אמרתי
״זה בסדר נו הבית שלי קרוב!״ הוא התחנן ולא עמדתי בזה
״טוב! אוף״ אמרתי והוא עשה תנועת ניצחון
חייכתי ונכנסתי למושב הנהג
וכשהבנתי שהוא לא מצליח להיכנס לבד יצאתי כדי לעזור לו
הרגשתי כמו אמא לילד קטן וחסר תועלת
״אלוהים כמה שאתה כבד״ אמרתי ונאנחתי
״הכל זה שרירים מותק״ הוא אמר והתחיל לצחוק
גיחחתי לעצמי
אחרי שסוף סוף הצלחתי להכניס אותו למושב האחורי באתי לחגור אותו אבל הוא פשוט נשכב על כל המושבים
נאנחתי ונכנסתי למושב הנהג לא מפסיקה לדאוג למה ייקרה אם משטרה תתפוס אותי
אחרי כמה דקות של נסיעה כבר לא ידעתי לאן לנסוע (אם אפשר לקרוא למה שעשיתי ״לנסוע״) אז החלטתי לשאול את אנדי
״אנדייייייי איפה אנחנו?״ שאלתי
״מה? אנחנו? אין לי מושג״ הוא אמר בקול עייף ושיכור ״לאן אני צריכה לקחת אותך?״ אמרתי ״למפעל הבין לאומי לאוראו״ הוא אמר וצחק ״מה? מצטערת לומר לך אבל זה לא בקנדה״ אמרתי והוא מלמל לעצמו ״תקחי אותי למלון ריבר סייד״ הוא מלמל והנהנתי
הפעלתי וויז ותוך חמש דקות הגענו לשם
הוצאתי אותו מהרכב
נעלתי את הרכב הכנסתי את המפתחות לכיס של אנדי והוא נתמך בי כל הדרך אל בית המלון ״איזה חדר אתה?״ שאלתי ״24״ הוא ענה
עלינו במעלית הוא הגיש לי כרטיס פתיחה לדלת
פתחתי את הדלת והנחתי אותו על המיטה שהייתה שם
גיששתי בכיס שלי מחפשת כסף למונית ״שיט״ אמרתי בלי כוונה להעיר את אנדי ״מה קרה?״ הוא מלמל ״אין לי כסף למונית לחזור הבייתה״ מלמלתי ״תישארי לישון איתי״ הוא אמר, הוא לא מתכוון לזה הוא שיכור מת ״אני מתכוון לזה״ הוא אמר כאילו קורא את מחשבותיי ״זה בסדר אני אלך ברגל״ אמרתי
יצאתי מהמלון התקדמתי כמה מטרים הרגשתי כמה טיפות ובבום אחד התחיל מבול, רעם גדול גרם לי לרוץ חזרה לתוך המלון (כן אני מפחדת מרעמים) רצתי לעבר החדר היחידי שאני מכירה שם מישהו
דפקתי על הדלת אנדי פתח כשהוא רק בבוקסר, איך הוא הספיק לעזאזל
״שכחת משהו?״ הוא אמר עם חיוך מנצח
״יש בחוץ גשם באתי לשאול אם יש לך מטרי-״ רעם גדול קטע אותי
התכווצתי אל תוך עצמי
״את בסדר?״ אנדי שאל והניח יד על הכתף שלי מושך אותי לחצי חיבוק
״א-אני בסדר..אני סתם מפחדת קצת״ אמרתי ועוד רעם גדול הגיע התכווצתי ואנדי ישר חיבק אותי חזק יותר
הפרצוף שלי פגש בחזה החשוף והחם של אנדי ״גם בת דודה שלי מפחדת מרעמים,תמיד חיבקתי אותה חזק בלילה והיא הייתה נרגעת״ הוא אמר ברכות
״תישארי לישון איתי״ הוא יותר ציווה עליי מאשר שאל
הנהנתי במבוכה
נכנסתי והוא נעל את הדלת
התיישבתי על הספה כשכולי סחוטה ממים
״קומי מהספה״ הוא אמר והתקדם לעבר הארון שלו שהיה מסודר בסדר מופתי שקיים רק אצל אנדי ״קחי שלא תתקררי״ הוא אמר והושיט לי חולצה של באטמן ובוקסר
לקחתי את הבגדים והתלבשתי במקלחת
החולצה הייתה נראת ככ גדולה עליי שזה כבר נראה כמו שמלה ומכנס קצר מתחת
יצאתי מהחדר ואנדי הסתכל עליי
״זה יותר יפה עלייך מאשר עליי״ הוא אמר
״זה בלתי אפשרי אנדי״ אמרתי וצחקתי
הוא חייך ונשכב על המיטה מתכוון לישון
ישבתי על הספה והנחתי את הראש שלי
רעם הקפיץ את הרגל שלי מה שגרם לאנדי להתעורר ״מה את עושה? למה את ישנה שם?״ הוא אמר ״בואי תישני לידי״ הוא אמר ״אני בסדר גמור״ אמרתי בנימוס
הוא קם מהמיטה ומשך אותי בכוח מספה ״אני לא שאלתי, אני אמרתי״ הוא אמר בחיוך
נשכבתי והוא נשכב ליידי
כשהגב שלי פגש בחזה החשוף שלו
עוד רעם נוראי ומצמרר חדר לחדר
רעדתי ואנדי הניח את ידו עליי וחיבק אותי קרוב יותר
התחלתי לבכות מרוב פחד
״ששש...אל תפחדי את לא לבד״ הוא לחש לי
תוך שניות הבכי פסק ונרדמתי אל תוך חזהו של אנדי
-------------------------
זה היה הפרק הכי ארוך שכתבתי אי פעםםםםםםםםם
שיוואאוווו אני מתה
כל הפרק הזה אני ומישל דיברנו בפלאפון
נקרענו מצחוק שלוש שעות
והחלטתי שכל סוף פרק אני שואלת מין שאלה קטנה
#מה הצבע האהוב עליכן/ם?
מקווה שאהבתם 3:
ביי ביי
למעלה זה כל הדמויות בסיפור (חוץ מאנדי לול)
עכשיו ברשותכם אני אמות קצת *^*