Love breaks all the rules-andy biersack

פרק שמיני+תשיעי

״בוקר טוב״ מלמלתי לעצמי והתמתחתי כמו חתול אחרי ששמעתי צליל הודעה ופתחתי אותה וראיתי שזה אנדי
-אנדי-
״היי מישל יש סיכוי שתרשמי לי שוב את המספר שלך? כי איבדתי אותו מהפעם הקודמת שנתת לי״ 12:33
אוקיי מה? אין סיכוי שהוא רשם את זה
-מישל-
״הייתי נותנת לך אם הייתי זוכרת שננתי לך בפעם הראשונה״
כתבתי והרגשתי כמו שרלוק הולמס קטנה וחכמה
-אנדי-
״וופס״ 12:36
״סליחה על זה האידיוט לקח לי את הפלאפון״ 12:38
(נ.מ אנדי)
״אשלי יא אידיוט עזוב לי את הפלאפון!״ צעקתי על אשלי וחטפתי לו את הפלאפון
-אנדי-
״סליחה על זה האידיוט חטף לי את הפלאפון״ כתבתי ואשלי הסתכל על המסך שהשתנה מ-מחובר/ת ל-מקליד/ה..
-מישל-
״איזה מהאידיוטים?״ היא כתבה וצחקתי
״היייי זה לא פייר!״ אשלי צעק כשראה את ההודעה ״היא לא נחמדה״ הוא אמר ועשה פרצוף נעלב
-אנדי-
״אשלי״
-מישל-
״אה חח״
״אממ הרגע התעוררתי אז נדבר אחר כך״
-אנדי-
״אוקיי, בוקר טוב נסיכה״
(נ.מ מישל)
הוא קרא לי נסיכה
הוא קרא לי פריקינג נסיכה
קמתי מהמיטה באיטיות ושטפתי פנים
״בוקר טוב קמרון!״ צעקתי לכיוון החדר שלו
״איך זה אפשרי שאת ישנה מאוחר וקמה מוקדם?״ קמרון מלמל בעייפות
ציקתי וירדתי ללמטה נותנת נשיקה לאמא שלי
״לא הספקתי לשאול אותך! איך הייתה ההופעה?״ אמא שלי שאלה
״אוי היה מדהים! והכרתי חברים חדשים כמו שהבנת ופגשנו אחר כך את הלהקה אבל לא הספקנו להצטלם״ אמרתי בחצי שקר והיא חייכה ״אני שמחה שנהנית״ היא אמרה ״טוב יש חביתות על צלחת בשיש תאכלי ותשאירי לאחיך אני ממהרת לעבודה״ היא אמרה והנהנתי, היא נתנה לי נשיקה על המצח והלכה
אכלתי חביתה וקמרון ירד ״תכיני לי גם צלחת בבקשה״ הוא אמר ״בוקר טוב גם לך אח שלי״ אמרתי וקמתי לארגן לו צלחת
שנינו ישבנו לאכול ״מחר חוזרים לבית ספר?״ הוא שאל והנהנתי ״טוב אז אני הולך להייז ומשם נלך לקניון או משהו״ הוא אמר וחייכתי
הוא נתן לי נשיקה על המצח ויצא
איזה נחמד לו שהוא בשנה האחרונה לבית ספר
הפלאפון שלי צלצל ועל המסך הוצג השם של אנדי
עניתי יחסית מהר
״הלו״
״היי מישל תגידי...בא לך שנעשה משהו מחר?״
״אממ מחר אני לומדת..סליחה״
״הו אז בואי היום!״
״מה אתה רוצה לעשות?״
״לא יודע..את בעד קצת טבע?״
״אני? בעד טבע? אני חולת טבע!״
״מצוין! תוך חצי שעה אני אצלך תתארגני עם בגד ים ובגדים להחלפה״
״אממ אוקיי אבל לאן הולכים?״
״הפתעה״
״אוף אוקיי אז אני אלך להתארגן ביי״
ניתקתי ורצתי להתארגן
הכנתי תיק עם מגבת,בגדים, קרם הגנה (כי אני לבנה רצח ולא מתחשק לי להישרף)
שמתי את הבגד ים הכחול שלי (בגד ים כחול כהה חלק שבחזייה יש פפיון ברזל כסוף)
ומעל זה שמתי מכנס קצר וחולצה שחורה פשוטה
סידרתי את השיער לקוקו גבוה נחמד כזה
ובדיוק אנדי התקשר
״את מוכנה?״
״כן״ אמרתי ותוך כדי נעלתי את נעלי הספורט שלי והכנסתי לתיק נעלי אצבע
״מצוין תצאי אני בחוץ״ הוא אמר וניתק
יצאתי מהבית ונעלתי אחריי,הכנסתי את המפתחות לתיק ורצתי לכיוון האוטו של אנדי
״וואו את ממש יפה״ הוא אמר כשנכנסתי למכונית וצחקתי
״אתה מודע לזה שאני עם מכנס קצר וחולצה פשוטה נכון?״ גיחחתי ״כן,ואת יפה ככה״ הוא אמר והסמקתי
דיי להסמיק מישל!
כל הנסיעה הייתה מלאה בשקט מהצד שלנו ומוזיקה מהדיסקים של אנדי
״הגענו״ אנדי אמר בהתרגשות ויצא ״הפעם הצלחתי לצאת לבד!״ קפצתי מהמכונית וחייכתי
אנדי חייך והסתכל עליי ״שנתחיל ללכת?״ אנדי אמר והושיט לי יד
״בטח״ הושטתי לו יד והוא החזיק אותי כח הדרך אל ההר שעלינו דרכו
״אוקיי עכשיו תעצמי עיניים״ אנדי אמר ״אני אפול״ אמרתי בחשש ״לא את לא, תעלי על האבן הזו״ הוא אמר והצביע על אבל יחסית גבוהה, עליתי לאט לאט כדי לא ליפול והתייצבתי ״אוקיי עכשיו תיתלי עליי כמו בשק קמח וככה לא תיפלי״ הוא אמר ״אבל אז אתה תיפול ואנחנו ניפול יחד״ אמרתי והוא צחק, הוא הסתובב ומשך אותי על הגב שלו נבהלתי לרגע וישר החזקתי אותו, הרגשתי כמו ילדה קטנה במיוחד אחרי שהוא לקח את הרגליים שלי וליפף סביב הבטן שלו
״אוקיי עכשיו תעצמי עיינים״ הוא אמר ועצמתי עיינים וחפרתי את ראשי בגבו
אחרי כמה דקות אנדי הוריד אותי בפתאומיות והחזיק לי את היד כדי שלא אפול לאחורה ״אולי פעם הבאה תזהיר אותי?״ אמרתי מסדירה את הנשימה שלי
״אוקיי תסתכלי״ הוא אמר והצביע לכיוון כלשהו
הבטתי וראיתי מפל מים ענק שלידו יש שטח אדמה גדול ועליו מסודר פיקניק חמוד ״אתה רוצה לומר לי שהיית פה לפני כדי לסדר?״ הוא אמר והניד את ראשו לשלילה ״מזל שיש חברים״ הוא אמר והצביע על הצוק שמעל המפל שם עמד אשלי שנופף אליי והלך
חייכתי ״זה מדהים״ אמרתי והוא חייך וישב
״בואי תישבי״ הוא אמר וסימן לי לשבת מולו
ישבתי והוא הוציא מהסלסלה סנדביצ׳ים ״אז...גבינה או נקניק? לא ידעתי מה את אוהבת״ הוא גיחח ״אממ אני חושבת שנקניק מנצח גבינה הפעם״ אמרתי והוא הושיט לי כריך נקניק וחייך הוא פתח את הסנדביץ נקניק שלו ואכל
לקחתי ביס ״וואו יש בזה משהו מיוחד״ אמרתי ״כן, קוראים לזה נגיעת אנדי״ הוא אמר בגאווה מזויפת וצחק ״סתם זה סך הכל נקניק בטעם ברביקיו״ הוא גיחח והמשיך לאכול ״אז..אני לא יודע עלייך הרבה, אולי תספרי לי כמה דברים?״ הוא שאל והנהנתי
״אממ האמת לפני שבועיים לא הייתי בקנדה אלא באוסטרליה, נולדתי שם, יש לי אחד גדול ממני בשנתיים שקוראים לו קמרון ואמא שלי יוליה״ אמרתי ״ומה עם אבא שלך?״ הוא שאל והחיוך שלי השתנה למבט אדיש ״אממ הוא לא גר איתנו מאז שאני נולדתי״ אמרתי ונהייתי עצובה מעט ״למה?״ הוא שאל ושתקתי ״בעצם עזבי אם לא נעים לך לדבר על זה את לא חייבת״ הוא אמר וחייך והנהנתי והגנבתי חיוך ״אני יודעת לנגן על פסנתר וכמו שאתה יודע אני מאוד אוהבת מטאל וגלאם מטאל״ אמרתי והוא חייך
החיוך הזה
דיי הוא ממיס
(דיי לפאנגירל!-ה״כ)
״אז שניכנס למים?״ הוא אמר ולפני שחיכה לתשובה שלי הוא הוריד את החולצה וחשף את הקעקועים שמאז 2013 אני רק חולמת לנגוע בהם
שמץי לב שאני בוהה והתנערתי ״סיימת לבהות? יופי למים!״ הוא אמר וחייך ואני רק הסמקתי והורדתי בגדים ונשארתי עם הבגד ים ״יופי עכשיו אתה בוהה!״ אמרתי וצחקתי והוא התנער והלכנו למים, הואקםץ למים והשפריץ עליי מלא ״זה קפוא!!!״ צעקתי
הוא יצא מהמים והתקרב אליי
״לא, תתקחק אנדי שלא תעיז״ אמרתי והוא רק חייך ורץ לעברי והרים אותי על הגב שלו וקפץ איתי למים ״קפוואאאאאאאאא״ צרחתי בשנייה שהראש שלי יצא מהמים ״זה דווקא יחסית עמוק הדבר הזה״ הוא אמר וצחק ״אני קופאת ולך אכפת רק העומק״ צחקקתי
הורדתי את הראש את המים ופיזרתי את הקוקו מתחת למים וכשקמתי לא ראיתי את אנדי עד שהרגשתי מישהו מחבק אותי מאחורה ״עכשיו לא יהיה לך קר״ הוא אמר וצחק, אחרי כמה דקות יצאנו מהמים וישבנו חזרה על המגבת הענקית
הוא הזיז את הסלסלה ונשכב לידי עליה
״אנדי״
״מה״
״ארנב״ אמרתי והצבעתי על ענן בצורת ארנב
״זה לא ארנב זה חתול״ הוא אמר וצחקתי
״ארנב״
״חתול״
התיישבתי ״אנדי זה ארנב״ הוא התיישב צמוד אליי והתקרב לפנים שלי ״זה חתול״ הוא אמר ובקושי נשמתי
״זה, זה ארנב״ גמגמתי ״חתול״ הוא אמר וריסק את השפתיים שלו על שלי
לרגע התמכרתי לתחושה אבל במהירות התעוררתי והתנתקתי
״אנדי זה לא נכון״ אמרתי ״זה כן, זה חתול״
״לא אנדי,הנשיקה זה אסור״ אמרתי והחיוך שלו חזר למצב אדיש ״למה?״ ״אנדי אני בת 16 אתה בן 22, אני קטינה״ אמרתי ״אז מה״ ״אנדי אף אחד לא יקבל את זה, לא המשפחה שלי לא המנהל שלך ולא כלום״ אמרתי והוא שתק לכמה שניות ״אנד-״ אמרתי והוא נישק אותי שוב
הנשיקה הזאת
ההתמכרות
הקריסת מערכות שהיו בי
לא היה בי מספיק כוח כדי לעצור את הנשיקה הזאת שבלי ששמתי לב בכלל התדרדרה לנשיקה צרפתית ושמיכרה אותי יותר ויותר לאנדי ״מישל לא אכפת לי ממה שאנשים יחשבו אוקיי? את מיוחדת אף פעם לא התאהבתי בבחורה בשלוש ימים״ הוא אמר והסמקתי ״את רוצה שנחזור? כבר שש בערב״ הוא אמר וקפצתי ״יש לי בית ספר מחר!״ אמרתי ונבהלתי ״בואי נלך הוא אמר
לקחתי את הבגדים שלי ולבשתי במהירות למרות שהייתי עדיין רטובה
״אנדי תביא לי מגבת שאני לא ארטיב לך את הרכב״ אמרתי ״זה בסדר מחר אשלי לוקח אותו לניקוי כי זה תורו״ הוא אמר וצחק הוא נכנס לרכב אחרי שהכניס את המגבת הגדולה והסלסלה למושב האחורי הוא נכנס עדיין בלי חולצה
הנסיעה חזרה הייתה אותו הדבר רק שלא היה מוזיקה ונרדמתי באמצע הנסיעה ״הגענו״ הוא לחש לי וליטף לי את היד התמתחתי ויצאתי מהרכב
לוקחת את התיק שלי ומתכוונת לתת לאנדי חיבוק מה שלא נגמר בחיבוק ואנדי נישק אותי על השפתיים נשיקה יחסית ארוכה ואז התנתק, נישק אותי על המצח והלך
פרק תשיעי
נכנסתי הבייתה רואה את אח שלי ואמא שלי יושבים בסלון מודאגים
שיט שכחתי להודיע להם ״מישל איפה היית??״ אמא שלי רצה אליי בבהלה ״הלכתי לים עם חבר ושכחתי להודיע אני מצטערת״ אמרתי ואמא שלי נאנחה וקמרון עלה לחדר ״איזה חבר?״ שיט ״אממ ג׳וני״ אמרתי וקמרון יצא מהחדר ״ביפפפ לא נכון ג׳וני היה כל היום בבית, להזכיר לך הייתי אצל הייז״ הוא אמר, שטינקר
״גברת צעירה מה את מסתירה?״ היא אמרה
וישבתי, מוכנה לספר לה הכל
-כעבור רבע שעה-
״גברת צעירה את מקורקעת!״ היא צעקה עליי ״חוץ מבית הספר את לא הולכת לחברות ושלא תעיזי לגעת בפלאפון״ היא אמר ונאנחתי מהנהנת ״תעלי לחדר עכשיו ושלא תעיזי לדבר עם ה׳אנדי׳ הזה יותר״
עליתי לחדר נשכבת על המיטה ומתחילה לבכות
נכנסתי להתקלח שוטפת את כל החול ממני והדמעות שלי לא הפסיקו לרדת
לבשתי את החולצה והבוקסר של אנדי והלכתי לישון מריחה את הריח המוכר של אנדי ונרדמת
השעון המעורר העיר אותי והתארגנתי מהר לבית הספר
לקחתי תיק וכסף ויצאתי מהבית בלי לומר לאף אחד מילה
״הייי!״ דניאל רצה אליי ״מה קרה?״ היא ראתה את הפרצוף שלי ונפלתי לידיים שלה והתחלתי לבכות, ג׳וני וקייל ראו אותי בוכה ורצו לראות מה קרה איתי
סיפרתי להם הכל
״אוי מישל זה עצוב כל כך!״ ג׳וני אמר
״את יצאת עם אנדי ולא אמרת לי?״ דניאל אמרה לרגע וג׳וני תקע לה מרפק
״סליחה״ מלמלתי ״דניאל תני לי את הפלאפון שלך רגע״
אל-אנדי
״היי אנדי זאת מישל, אמא שלי תפסה אותי אתמול ונאלצתי לספר לה הכל ואני מקורקעת לשבוע עכשיו..אם אתה רוצה לראות אותי תבוא עוד שעה לבית הספר ׳ברנקו וויס׳ ותפגוש אותי מאחורי הבניין עש לי שעה חופשית״
-שלח-
מ-אנדי
״אני מצטער כל כך! אני אגיע!״
הוא סימס והגשתי לדניאל את הפלאפון
״בואו למדעים״ קייל אמר מנסה לשנות אווירה ונושא
אחרי השיעור רצתי למאחורה הבניין רואה את אנדי יושב על ספסל ומעשן התקרבתי והוא קלט אותי
הוא כיבה את הסיגרייה והתקדם לעברי וחיבק אותי ״מישל זה הכל באשמתי אני אידיוט ואת צדקת״ הוא אמר ״בגליי כולם כועסים עלייך״ הוא אמר ״זה לא אשמתך״ אמרתי וחיבקתי אותו בחזרה, הוא התרחק טיפה והרים לי את הראש מהסנטר ונישק אותי ברכות ״אני יודע שאמרת שזה אסור״ הוא אמר ״אבל אני לא יכול״ ״אנדי אני מצטערת-״ הוא נישק אותי שוב ״אתה מתכוון להשתיק אותי ככה כל הזמן?״ חייכתי ״רק אם את בעד ואוהבת״ הוא קרץ וחייכתי ״כן ברור שאני אוהבת״ אמרתי ועליתי על קצות האצבעות מנשקת אותו בזמן שהוא מתכופף וגורם לי לעמוד ישר
״את כל כך נמוכה״ הוא צחק ״תודה רבה באמת!״ אמרתי
״אז..מה אנחנו?״ שאלתי
״אנחנו? אני מניח שאנחנו ביחד אבל האהבה שלנו שוברת את כל הכללים״ הוא אמר וחייך ונתן לי נשיקה קצרה השפתיים והלך
מותיר אותי עם המשפט הזה בראש כל היום
״האהבה שלנו שוברת את כל הכללים״
אוקיי היי
הבטחתי פרק
#שאלה:מה השיר האהוב עליכן של ביויבי
שלי זה days are numbered
יש לאשלי סולו מדהים
אה וסליחה שהפרק לא פורסם מוקדם לא התעוררתי מוקדם
ביי ביי 3>