WhatsApp? [H.S] //hebrew - completed

Part 14 - im so sorry Loren..

היי אז הפרק הזה הוא בעצם אותו פרק ארוך אם אתן זוכרות בו הארי התקשר ללורן, רק שהפעם זה מנקודת המבט של הארי.. תיהנווו ביצ׳ססססס❤️
***
נ.מ הארי (סוףסוףףף)
לפני יומיים
***

״הארי!״ שמעתי את אימי צועקת לי מהסלון. כבר שנתיים שהוריי מתחננים שאעזוב את הבית, מגיל 18, מאז שסיימתי את לימודיי.. או יותר נכון רומזים לזה ׳בעדינות׳.
שיחקתי פיפא ובשלב הזה המשחק עניין אותי טיפה יותר מימה שיש לאמא שלי לומר.
״הארי! רד לפה עכשיו!״ שמעתי אותה צורחת בפעם החמישית ואז הואלתי בטובי לעזוב את המשחק ולרדת למטה.
״ממ?״ הימהמתי לכיוונה, השיער שלי פרוע ואני לובש רק בוקסר, אז דיי הייתי בשוק כשהיא אמרה, ״משפחת קרול מגיעה לפה בעוד 15 דקות אז אם תואיל בטובך לנסות לעשות רושם טוב הפעם..״
״אמא, אני לא מוכן לחזור אליה. לא בשביל שום דבר, לא בשום מצב-״
אימי נאנחה. ״לפחות תתחבר איתה..״ היא נשמעה חסרת סבלנות. ״אתה יודע שאם אבא שלך יצליח לסגור עסקה איתם נרוויח מיזה המון כסף..״
גנחתי בקול רם ועליתי לחדר שלי לפני שהיא תמשיך לדבר.
התקלחתי במהירות ולבשתי חולצת טי אפורה פשוטה וג׳ינס שחורים ארוכים עם נעלי הסניקרס הישנות שלי. כשירדתי למטה אמא שלי עיקמה את אפה אבל לא ממש היה לי אכפת, ככה אני מתלבש וזהו זה.
לאחר כמה שניות אבא שלי גם הגיע, לבוש בחליפת העסקים שלו. אימי לבשה שימלה שחורה וחגיגית ודיי נראיתי ליידם כמו הומלס.
ואז הדפיקה בדלת נשמעה..
״הינה זה מתחיל..״ מילמלתי לעצמי בשקט וגילגלתי את עיניי כשמולי וההורים שלה נכנסו לביתנו, שלושתם בעלי אותו חיוך צבוע ומעצבן.

***

״ואז אמרתי לו.. מר ג׳פרסון, אם אתה מעוניין בתשלום לפחות תצחצח נעליים כמו שצריך,״ עוד בדיחה לא מוצלחת של אבא של מולי, ועוד צחוק מזוייף מצד ההורים שלי.
בגלל שהדרך מהבית של מולי אלינו ממש ארוכה (שעתיים) וההורים שלה לא רצו לנסוע בחושך, הצענו להם להישאר לישון אצלנו. או יותר נכון, אמא שלי הציעה. מה שאומר שמולי תצטרך לישון איתי באותה מיטה וההורים שלה בחדר האורחים. חרא.
לאחר שסיימנו לאכול היא פנתה אליי: ״הארי, למה שלא תיקח את מולי לחדר שלך?״ היא הרימה גבה והמשיכה לחייך אוטומטית. הספקתי לעצור גילגול עיניים.
״אוקיי..״ מילמלתי ולפני שהלכנו למעלה אמא שלי עצרה אותי ולחשה לי: ״בבקשה הארי.. אנחנו לא יכולים לפספס את זה שוב.. בשבילנו, הארי.״
הקול שלה נשמע מפייס, כאילו רבנו או משהו וזה הזמן שלה לבקש סליחה..
נמאס לי מהחרא הזה אבל בסדר, אני לא יכול לאכזב את ההורים שלי שוב בלהפסיד עוד עיסקה מזדיינת.
כמובן. ׳הארי יעשה את העבודה השחורה ואנחנו נקבל את הכסף, כמה נפלא.׳