WhatsApp? [H.S] //hebrew - completed

Part 11 - call from Harry Styles?

אז הפרק הזה הוא קצת שונה,,, הוא מסופר מנקודת המבט של לורן והוא קורה בחופשת האביב.
היא מקבלת שיחה מהארי סטיילס, תמשיכו לקרוא ותראו מה קורה :)

אזהרות:

*סמים*

*פגיעה עצמית*

*הפרעות אכילה*

אל תשנאו אותי.

***

השעה היא 1:24

״אף פעם לא חשבתי שאני יפה. למען האמת? אני דיי מכוערת.
אני שמנה, אני יודעת שאני שמנה. אבל בעצם כולם יודעים את זה.
איך לא? האוכל הוא הנחמה היחידה שלי מכיתה ח׳. בדיוק בגלל זה הוא גם האויב שלי, אויב שנשטף מידיי יום באסלה.
אני לא זוכרת פעם אחת בשנה האחרונה בה ירדתי על מישהו או פגעתי בו. למולי ולחבורה שלה אני לא מעזה בכלל לדבר, ואני הילדה הכי מנודה בבית ספר שלי.
תקופה ארוכה הייתי עסוקה ברחמים עצמיים, לא ידעתי למה זה קורה לי, מה עשיתי להם שהיה עד כדי כך נוראי שכל זה הגיע לי.
אבל אז הבנתי, אני פשוט מפלצת. איבדתי את כל הביטחון שהיה לי ולא נשאר לי כלום בחיים.
אני חושבת על מוות לעיתים קרובות, ואם להגיד את האמת? אני לא חוששת מימנו.
מוות הוא הדבר היחידי מימנו אני לא מפחדת. מימנו ומ.. הארי.״

סגרתי את הלפטופ שלי, השעה כמעט 2 בלילה.

אמא שלי כרגיל לא הייתה בבית, לכן ניצלתי את הזמן לכתוב בבלוג שלי.

האמת היא, שאני בלוגרית דיי מפורסמת. אישית לא הייתי קוראת לעצמי עמוקה, אני רחוקה מיזה. אלו פשוט המחשבות שלי, המחשבות האפלות והמוזרות שלי.

יש לי בערך 2 מיליון עוקבים בבלוג מכל העולם, התחלתי לכתוב אותו לפני שנה בערך, כשכל העניין רק התחיל. העניין. זה טיפשי לקרוא למה שקרה לי ככה אפילו, עניין. מצחיק.

אבל כן, הכל התחיל מ"עניין". אני בסה"כ הייתי מאוהבת בו, זו לא אשמתי, הייתי ילדה טיפשה בת 15. אהבתי אותו מאז שנפגשנו בכיתה ז'.

בראד.

לא ידעתי שזה "אסור" להיות מאוהבת בחבר של מלכת הכלבות של הבית ספר, אוקיי? בסה"כ הייתי מאוד תמימה, אני בקושי זוכרת את התקופה הזו בכלל. הייתי מאושרת. אני בכלל לא זוכרת מה זה אושר.

מאז שאבא שלי עזב אותנו אמא שלי חלתה, זה קרה חודש לפני ה"עניין". דיאנה, חברתי הטובה ביותר לשעבר, ניחמה אותי. כולם ניחמו, דאגו. איך הכל התהפך בשנייה?