מלכת המשחק

פרולוג

הילדה הקטנה ישבה על מיטתה הלבנה . תלתליה החומים - אפרפרים ,התפזרו על גבה הקטן.
" ג'ו ?" נשמע קול מעבר הדלת.
" הממ? " המהמה הילדה,עייניה הירוקות הופנו לעבר האיש.
" ג'ו שלי ,את יודעת הרי שאני אף פעם לא העזוב אותך ,נכון ? " שאל בקול מרגיע ומבטיח. לרגע השאלה נראתה לילדה טיפשית.

" ברור שאני יודעת " אמרה בפליא. האיש התיישב על המיטה ,ששקע ממשקלו.
" ג'וסלין , אני תמיד אשמור עלייך " אמר ,וחיבק את כתפיה הקטנות של הילדה.
לרגע העולם נראה לה יותר מורוד. מילותיו נשמעו כל כך מבטיחות וכנות.
" למה אתה אומר את זה ? " שאלה הילדה בחשש.

"אני אוהב אותך ,ג'ו שלי " אמר ,והושיב את הילדה על בירכיו . הילדה הקטנה האמינה הכל אחת ממילותיו ,בלי חשש או היסוס . האיש כרך את ידיה הקטנות סביב צווארו , ואימץ אותה יותר קרוב עליו.
" אני עייפה " מילמלה הילדה ותוך צווארו.
" לכי לישון ,ג'ו שלי " לחש השכיב את גופה הקטן על המיטה.
✴✴✴✴✴✴✴✴✴✴✴✴✴✴✴✴✴✴✴

ג'וסלין התעוררה בבילבול , מרעש של יריות.
" בריי?" ,קולה לא התעלה מעל לחישה.
" תהיי בשקט " אמר קול זר וגס.
איפה בראיין ? " שאלה בקול קטן.
" אמרתי לך לשתוק ! " אמר שוב הקול ,שבקע מבחור גבוה ושרירי בעל מראה מאיים.

הילדה הקטנה התייפחה בשקט.
" שתקי כלבה קטנה ! " אמר שוב הקול ,מיד אחריו יד גסה וגדולה הותחה בפניה העדינות של הילדה.
ג'וסלין התקפלה ובכתה ללא קול , ובראשה ההבטחה שהופרה.
הוא לא שמר עליה.
תחושת הבגידה והכאב התערבבו בתוך ליבה.