מלכת המשחק

part - 5

נשימותיו הפכו לקצובות , אך ידיו היו בכל זאת על מותני.
חייכתי חיוך ניצחון קטן , והוא בלע את רוקו בשנית.

" אל תפחד , זה לא שאני אהרוג אותך . לא לפני שתענה לי על כמה שאלות" אמרתי בהתגרות.

" מאוד מצחיק , מי את בכלל? " שאל , בקולו לא נשמע אפילו טיפת פחד.
את האמת לא כל כך הופתעתי , הרי זה ג'ונתן הרבר 'האגדי'.

" אוו , כמה חבל שאתה לא יודע מי אני. זה רע מאוד רע " זייפתי עלבון בקולי.
הבעת הבילבול על פניו רק התחזקה , כמעט היה אפשר לראות את מוחו מתאמץ להבין , מי אני לעזעזל.

" טוב אני רואה שאתה לא זוכר , אז נשחק משחק " , התחלתי להגיד בקול משועמם.

" אז ככה , יש לך שלושה ניחושים , אם אתה טועה , אני יורה בכל מקום שאמצא לנכון" המשכתי באותו קול משועמם.

" אבל- " התחיל להגיד , אך נקטע על ידי קולי.

" יופי , אז נתחיל " אמרתי במהירות , לא מחכה למוצא פיו.
בתגובה הוא רק נאנח , מבין שאין טעם להתווכח.

" אז , מי אני?" שאלתי , מביטה בעיניו האפורות שלא הביעו לא כאב ולא פחד , אפילו לא חשש.

" אחת החברות של הבנות שזיינתי ?" שאל בשעשוע.
נאנחתי בייאוש מוגזם.

" נו נו , אתה ילד רע שלא מקשיב? , אני נראת חברה של אחת הזונות שלך?" שאלתי בעלבון מזוייף , ופערתי את עיניי ' בהפתעה'.
הוא הניד בראשו וצחק,

" את נראת אחת הזונות שלי " אמר בצחקוק , הו בחרת אדם לא נכון לצחוק איתו.

הבעת פניי הפכה לרצינית.
אף אחד לא יקרא לי זונה.
התרוממתי מברכיו ,

" קום " אמרתי בקול קר ונוקשה.
הוא התרומם על רגליו לאט , כאילו כל הזמן עומד לרשותו.
משכתי את צווארון חולצתו , מה שגרם לו למעוד מעט והטחתי את גבו בקיר.
אנקת כאב חרישית נמלטה מבין שפתיו.

למרות שאיני גבוה , דחפתי אותו מהכתפיו למטה.
הוא נעמד על ברכיו בתנוחה נכנעת , למרות שניסה להתרומם דחפתי אותו בחזרה ביתר כוח.
בזכות מגפיי העקב רגלי הגיעו בדיוק לפניו , קיפלתי מעט את ברכי ודחפתי אותה לתוך פניו.

אפו החל לדמם , אך הוא לא הוציא צליל. התעלמתי גם אני מכך.

" מה קרה , מתוקה את לא אוהבת שאומרים לך את האמת?" שאל בהתגרות , למרות שהיה בעמדת נחיתות לאומתי המשיך להתגרות במזלו.
בעטתי בשנית בפניו , יותר בכוח. הוא הרים את פניו , שהיו מכוסות בדם.
הוא הרים את ידו בכדי לנגב את זרזיף הדם שזלג מפיו.

" קודם כל , אל תיקרא לי מתוקה , שנית כל אתה לא במעמד של להתבדח." סיננתי בזעם.

" ועכשיו , " התכופפתי מעט בכדי להיות בגובה עיניו ," מי אני " סיננתי בשנית.
" והפעם ברצינות , אחרת אפילו אמא שלך לא תזהה אותך " אמרתי בלחש.
גופו התקשח , כולם ידעו שאימם של אלכס וג'ונתן נרצחה , זאת הייתה נקודה רגישה לשניהם.

" אני לא יודע " סינן בלחש .

" תחשוב! " צעקתי .

" אני לא יודע ! " צעק בחזרה.
נאנחתי בייאוש ,

" אתה יודע טוב מאוד ! , למי שלחת מכתבים?! , את מי הרגת?!אה?! " צעקתי , והדמעות לא איחרו להגיע.

" וואו ג'וסלין , לא חשבתי שתרדי לרמה הזאת. הרי תמיד לימדו אותנו לא להראות רגשות , לא כך?" שאל בזילזול.
סתרתי לפניו ובעטתי בראשו , מכוח המהלומות גופו הסתובב לכיוון הנגדי.
התיישבתי בישיבה שפופה , העקבים היו לי כמשענת.
כרכתי את ידי סביב צווארו ,ולחשתי לאוזנו

" אף פעם אל תשווה אותי אלייך , אני בשונה ממך לא רוצחת אנשים בלי סיבה " סיננתי בכעס.
הוא מעט נחנק , וירק דם לרצפה .
התרוממתי על רגלי וכיוונתי את האקדח לגבו ,
" קום , עכשיו !" צעקתי , הוא התרומם והפנה את מבטו עליי , עיניי הוארו בכעס טהור כל כך.
" את יודעת בכלל להשתמש בזה ?" שאל בזילזול והצביע על האקדח.
" רוצה לבדוק ?" שאלתי בחיוך מזוייף.
הוא הניד בראשו ,
" למה לא " אמר כבדרך אגב , כאילו לא הסכים כרגע למות מרצון.
טענתי את אקדח וכיוונתי לפניו , הוא רק הסתכל לתוך עיניי , כאילו מחפש בהם את שביב האנושיות שלי , שנעלם לפני כל כך הרבה זמן.
לחצתי על ההדק , הוא אפילו לא עצם את עיניו.
ברגע האחרון כיוונתי את האקדח לכף ידו.
לא הפנתי את מבטי , כדי לדעת שהקליע פגע במטרתו.
מבט מופתע עלה על פניו והוא תפס במהירות בידו , טיפות הדם הגדולות היו ניגוד מזעזע לרצפה הלבנה.
המשכנו להסתכל אחד לשני לתוך העיניים , מבטו היה מייסור למרות שניסה להסתיר זאת.
" אתה מוכן להיכנע ? " שאלתי , בתוספת חיוך מאולץ.
הוא נאנח , ונדמה היה כאילו הוריד מעצמו את מסכות האדישות והיומרנות.
" לא קראתי לך בלי סיבה , " התחיל , אך נקטע בגסות.
" אה , כן שכחתי אתה גם לא רצחת את קייטילין סתם " ירקתי בזעם.
" אני לא אשם שהתעלמת ממני ! " זעק בתבוסה.
" אוו , באמת אז ככה ניסית לקבל את צומת ליבי?! " צעקתי בזעם , כל גופי השתוקק לתקוע כדור בראשו. אך היה גם חלק שהסתקרן מדבריו.
" אוקיי , אני מודה זה לא היה מהלך חכם , אבל יש סיבה להכל! " לחש בכאב.
" נו , ומה הסיבה הכל כך חשובה שלך?! , מה לעזעזל מצדיק רצח?! " לחשתי , גם אני בכאב , לא פיזי אומנם אבל בכל זאת כאב לי להיזכר בפניה האומללות של מלודי.
" מה אם אגיד לך שיש לי מידע שאת מחפשת? "