פרק VI

9 0 0
                                    

עברו מספר חודשים מאז שהמשלחת יצאה מנורש. אנסטסיה חיכתה כל ערב לשובו של ג'יימס. תושבי נורש לעומת זאת המשיכו את חייהם כרגיל-לא היתה שום פעילות מצד הפנאטים של ואלור, ורבים בכלל לא ידעו שיצאה משלחת לעצור את הפנאטים. החליפו את המשמר והחלו המינויים של חבר מועצה חדש. כאשר אנסטסיה הייתה במרפאה היא שמה לב שסנדרוס גם לא חזר מאז העלמותו החשודה.

בזמן שחיכתה לג'יימס היו לה מחשבות רבות, על חלק מהם אפילו הפסיקה לחשוב כדי שלא יהיו לאמת:

אם המשלחת הצליחה במשימתה לעצור את הפנאטים, למה אף אחד מה לא חזר לנורש?

אם כולם נהרגו והם לא הצליחו לעצור את הפנאטים, למה הם לא ממשיכים לשרוף ערים?

למה סנדרוס נעלם כל הזמן הזה?

אנסטסיה לא נכנעה וחיפשה את סנדרוס בתוך העיר ומחוץ לה. אך ללא שום תועלת, אף אחד לא ראה אותו מאז אותו יום ולא היו שום סימנים לעזיבתו. זה היה נראה כאילו הוא לא היה בעיר מעולם או שלא היה קיים בכלל. את רוב זמנה העבירה במרפאה, בעוד שרוב התושבים ממשיכים את חייהם במרפאה עדיין מחכים פצועים מהפעילויות של הפנאטים של ואלור לטיפול בהם. אנסטסיה לא יכלה לעזוב את כל הפצועים גם היא הייתה רוצה, להנהלה של בית המרפא לא היה צורך בעובדים לא אחראיים- הם היו מפטרים ברגע הראשון שהיו שמים לב שיש לה הרבה העדרויות מהמשמרת שלה בבית המרפא.


באחד מהפעמים שהיה לאנסטסיה זמן חופשי, מאוחר בערב, דפקו בדלת לבית שלה שתי דמויות. מהחלון היא ראתה שתי דמויות לא גבוהות, רעולות פנים עם גלימה ארוכה. אילו היו אלה הפנאטים של ואלור הם היו ישר מתפרצים לבית, לכן ללא חשש פתחה את הדלת. כאשר פתחה לפניה עמדו שני גברים ואחד מהם נראה לה מוכר. לפניה עמד קילין ועוד גמד שלא הכירה.

-שלום אנסטסיה. אנחנו יכולים להכנס? שאל קילין תוך כדי רעידות.

-כמובן! אמרה אנסטסיה, מופתעת שאחרי חודשים סוף סוף ראתה פנים מוכרות.

-תודה שהכנסת אותנו אנסטסיה. אני רוצה להציג בפנייך את אח שלי סתורמיר . איפה ג'יימס? אני צריך לדבר איתו. שאל תוך כדי שהוא מוריד את גלימתו וזורק אותה בפינה. 

-חשבתי שאתה תדע. הוא יצא עם משלחת מחוץ לעיר ולא חזר כבר הרבה זמן, חשבתי אולי ראית אותו בדרך לכאן. בכל מקרה, מה קרה?

-סתורמיר הסתבך עם השלטון הגמדי, אף על פי שנסעתי דרך ארוכה בשביל לעזור לו הם לא הסכימו לשחרר. ערב לפני שעמדו לתלות אותו, הצלחתי להבריח אותו מהכלא. היה לנו קצת זמן עד שהשלטונות הבינו שהוא ברח. החלטתי להביא אותו אליכם בתקווה שתרשו לנו להתחבא כאן בזמן שהשלטונות מחפשים אותנו. אין אף אחד שיוכל לעזור לנו ואם מישהו יראה אותנו, הוא ישר ילך לדווח לחיילים הגמדים שבאים לחפש אותנו. יש לכם אולי שיכר? אני אפילו לא יכול ללכת למסבאה! פשוט זוועה.

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Jan 09, 2016 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

משפט המוותWhere stories live. Discover now