סיפורי ערסים- אליערס ורוברטו

פרק 1+דמויות

דמויות ראשיות:
אליערס חסר-שם-המשפחה-
אני אליערס. אוהב את עצמי. וגם את המוכר בקיוסק, יששכר. אני חתיך, חייב לציין, והבנות קוראים לי אלי הסקסי. למרות שאני לא זורם לכיוון הזה. כן, אני זורם צפונה ההפך מנהר הירדן. סתם לא, אני גיי. כלומר, אני חושק בגברים בעלי עכוז שרירי, שרירים, זין ונמשים.
אוקיי זה אני.

רוברטו-
היי, שמי הוא רוברטו מיכאלוביץ׳ מיכאלנג׳לו אלפרדו ליאונרדו לא-דה-וינצ׳י. אתם יכולים לקרוא לי רוברטו, או בקיצור, רוברטו.
אני חנון. פעם השתתפתי בתוכנית ההיא שנקראת היפה והחנון אבל היפה החליטה להיות מכוערת ולא להשתתף בתוכנית כשראתה אותי. החלטתי לעשות את המונח שבני הנוער משתמשים בו כיום. החלטתי לעשות "מייקאובר". אז הלכתי למכון, ראיתי הליכון, התייאשתי. חזרתי הביתה ושם ראיתי חבילת אגוזי סבבה. החלטתי להתנסות במאכל השונה מהטונה שאני זולל בכל שעה ביום, ואף נהניתי עד שהבנתי שאני אלרגי והתעלפתי. טוב זה אני. אה ולחלוטין, יש לי נמשים.

פרק 1:
נקודת מבט של רוברטו:
הלכתי באמצע המסדרון, בדרך לשיעור גיאוגרפיה עם המורה שחזייתה לא מסודרת כיאה. ספריי היו מחוצים כלפיי חזי. אך בגלל שאנוכי מגושם, הפלתי אותם אל עבר הרצפה. אינסטינקטיי הפינגוויניים, לא היו מספיק מהירים על מנת לתפוס את הספרים בעת נפילתם בעוד אנרגית הגובה שלהם צונחת. הספרים היו בהיי (high) על ידי בחור נאה ששמו היה משהו-ערס. משמו הבנתי שהוא משהו אך את החלק השני לא הבנתי. כלומר, כיצד מבטאים את המושג הנפוץ "ערס"? האם עם א'? ע'? או אולי מ'? אינני יודע.

נקודת מבט אליערס:
הלכתי במסדרון, בדרכי למחששה
קבענו שם ישיבה מזרחית (פרפר) עם כל האחים היקרים: אביאל, נתנאל, אליאל ועוד כמה שהשם שלהם נגמר ב'אל'
בדרך ראיתי חנון שהספרים נפלו לו.
הרמתי אותם ותכננתי לזרוק אותם עליו, אבל הבחנתי בכך שעכוזו סקסי, אז החלטתי להביא לו אותם
"תתודדה"
הוא גימגם, נמושה. גם יש לו נמשים.
לא אמרתי כלום והלכתי. אני לא במצב רוח ערסי היום. אני ערס לייט כדי "לשמור על המשקל".
הגעתי למחששה והיו שם כל האחים היקרים וגם הזולים, ועוד כמה זונות.
שיראל, הזונה של השכבה נטפלה אליי "אליערס חיים שלייייי"
"לכי זונה, כבר אמרתי לך שאני לא זורם בכיוון הזה. כלבה, התרחקי נא."
היא הלכה
התיישבנו כולנו ישיבה מזרחית והתחלנו לעשן נרגילה בטעם פסיפלורה, אני הייתי חסר זין (עדיין חסר במלאי אצל יששכר) אז לקחתי בטעם תות.
פתאום ראיתי את החנון באופק. החלטתי לעשות את הצעד הבא.

היי כולן (או שעלינו לומר.. כולם?)
אנחנו הכותבות של הסיפור הזה :)
זה סיפור חדש אז אל תשפטו קיי? אם אהבתם תגיבו ותצביעו אם באלכם ;)